למה אייפד ודומיו יצליחו ואיך זה קשור למחשוב ענן

השיח החברתי-רשתי בנושא מחשוב הענן ומכשיר האייפד מתנהל בדר"כ במקביל וללא קשר בעוד שלדעתי מדובר בענפים של אותו הדבר המתלכדים, קשורים ותלויים האחד בשני.
הניסיונות לחרוץ דעה בנושא האייפד בשלב כל כך מוקדם מעוררים תמיהה, במקום לעסוק בעיקר במהות התופעה והקטגוריה המתהווה לנגד עיננו מרבים מפיצי הדעות לעסוק לגופו של המכשיר ופחות לגופו של העניין עצמו – מחשוב הענן.
מבלי שאגרר לשיח בנושא המכשיר עצמו שיזכה להצלחה בטוחה, ברור כי מדובר בקטגוריה חדשה אשר הניסיונות להבינה באמצעות הגדרות קיימות כמו מחשב אישי או מכשיר סלולרי נועדו לכשלון. אמר האיש והמשקפיים מאפל ובצדק זה לא מחשב ולא מכשיר סלולרי זה משהו אחר לחלוטין.
 
 
מערכות ההפעלה המותאמות למסכי מגע, טלפונים חכמים, ריבוי נקודת גישה אלחוטיות לרשת, גלישה סלולרית ברמה גבוהה כל אלו יחדיו הם המחליפים של הכבלים המוכרים לנו שחיברו בין המחשב שלנו למאגרי המידע האישיים (דיסק קשיח) או הארגוניים (שרתים).
מבלי משים לב הגענו לשלב בו נפח האחסון העומד לרשותנו ברשת (גם בתמורה לתשלום קטן) גדולים באופן משמעותי מהמחשבים האישיים הפרטיים שלנו. מה שהתחיל כאמצעי לגיבוי משני,הופך במהרה לאמצעי העיקרי לשמירת הנתונים שלנו.
כך יוצא שההיסטוריה כמאמר השיר חוזרת על עצמה ומחשבים המרכזים הארגוניים הרשתיים הופכים למרכזיים בעוד תחנות הקצה הופכות "טיפשות". 
קשה להגדיר את האייפד כמחשב "טיפש" אך מהרבה בחינות הוא שיאו של התהליך לפיו המחשב האישי הופך למסך המציג נתונים הנמצאים על גבי הרשת ובהקשר הזה יש לבחון לעניות דעתי את האייפד ודומיו העומדים לפרוץ אל חיינו בחודשים הקרובים.
 
 
במתכונת לפיה רוב הנתונים כולל האישיים יהיו מבוססי רשת הרי שנדרשים "מכשירי גישה" במקום המחשבים הנוכחיים. להערכתי יקל להסכים מכשיר האייפד הינו "מכשיר גישה" המותאם למציאות זו טוב יותר מכל המחשבים האישיים שלנו. מסך גדול בהיר איכותי מבוסס מגע חיי סוללה ארוכים מהווים חווית "גישה" חדשה ומבטיחה.
 
 
הקטגוריות
על כותב הבלוג

מנכ"ל לשכת מארגני התיירות הנכנסת.

 

Managing Director at ISRAEL TRAVEL AGENTS ASSOCIATION.

Interests: Travel&Technology, Travel Agents, Search Engines, Social Media, Mobile ,Real Time Web, Photography, Nature, Desert

Tel Aviv ISRAEL

טוויטר
Ultimate Twitter Feed
פייסבוק
תגיות
השינויים התכופים וחוסר היציבות בתהליכי קבלת ההחלטות גורמים לחוסר נוחות וכעס מוצדקים. מצד שני, אין סיכוי שההתנהלות הזאת תחלוף בקרוב וכדאי לקבלה כעובדה מוגמרת. 
הצעקה הופכתְ לדרך המרכזית שאנחנו מתקשרים ומעבירים מסרים. אמסלם מבין שאם היה כותב מאמר דעה על מה שהוא חושב על ביתְ המשפט לא היינו מקשיבים (הוא כנראה צודק). אז הוא צועק ומגדף ומקבל את תשומת ליבנו. אמסלם הוא המראה של תשומת ליבנו.
המשבר הוא השגרה הרגילה
משברים במדינת ישראל הם השגרה הרגילה. תקופות רגיעה ושגרה הם היוצאים מהכלל. בכל זאת במדינת ישראל עד היום אין תכניות מוכנות מראש למצבי משבר כלכליים הנובעים ממלחמות, משברים גאופוליטיים או קורונה.