על הרשתות החברתיות נאמר כבר הרבה ונעשה יחסית מעט מאוד על ידי ארגונים בכלל ועסקיים בפרט.
"חכמת ההמונים" הפכה למושג שגור בפי כל אולם עדיין אינה אפקטיבית מספיק בכדי לשנות סדרי עולם כפי שאמורים להשתנות ברחבי העולם העסקי.
אין ספק שהעולם הופך "שטוח" יותר שקוף יותר ווירטואלי יותר, באופן שעדיין לא נתפס או מובן על ידי רבים.
הרב שיח הנהוג בנושא הרשתות החברתיות, על ידי הגורמים העסקיים מבוסס בעיקרו במושגי "עלות תועלת" כאילו מדובר בעוד כלי שיש לשלבו בעסק הקיים.
למיטב הבנתי אין מדובר "בעוד כלי" הדורש התאמה והשקעה אלה במרכיב מהותי המשנה את הדיאלוג העסקי בין הלקוח לחברה העסקית.
את המשחק הטלוזיוני "אחד נגד מאה" מכירים רבים, במידה רבה הוא משקף נאמנה את תמונת השוק המתהווה בין לקוחות לעסקים ומוכרים.
באופן ציורי ניתן לומר כי כיום הלקוח המגיע אל בית העסק , ואין זה משנה אם הוא מגיע פיסית או וירטואלית לאתר , אינו מגיע לבדו כפי שנהג בעבר אלה מוקף "במאה" חברים תומכים ומייעצים.
הרשתות החברתיות המחוללות את "חכמת ההמונים" גורמים בפועל למצב לפיו הלקוח מגיע אל בית העסק כשהוא נתמך ומסתייע בעשרות רבות של חברים המסייעים בידיו בתהליך קבלת ההחלטה והרכישה.
כך יוצא שאל הארוע העסקי של מפגש בין קונה למוכר מגיע הקונה כשהוא מלווה ב"מאה" חברים שיכולים להיות לקוחות ותיקים וקודמים של אותו העסק , חברים שרכשו מוצר או שירות דומה בעסק אחר וכו.
במילים אחרות המושג מפגש בין "קונה למוכר" מתחלף במציאות של הרשתות החברתיות למפגש בין "קונים למוכר"
שערו לעצמכם כי באמת לכל מפגש עסקי בין קונים למוכר אכן היו מגיעים כל הקונים לפגישה ופוגשים מוכר בודד.
מוכשר ככל שיהיה משימת המכירה הופכת למורכבת במיוחד.
הבנה בסיסית זו טרם הוטמעה בעולם הקימעונאי לדוגמא, וכך יצא שהמתח והתיסכול המלווה את תהליך המכירה בין המוכר לקונים פוגם בתפוקות העסקיות.
בפוסט הקודם מגמות מרכזיות לעתיד בתחום התיירות כתב לי עופר אזולאי בערך כך , יפה כתבת וניסחת נו ,אבל מה עושים ? בתגובות לפוסט כתבתי בפשטות משתפים פעולה. יפים ונכונים הדברים לטעמי גם לעניין "האחד נגד מאה".
תחומי שיתוף הפעולה הנדרשים מעסקים הם שניים :
הראשון בתוך העסק עצמו והשני בין עסקים מתחרים.
למה הכוונה
בתוך העסק עצמו – מכוון שהאינטראקציה בין הלקוח למוכר מתחלפת לאינטראקציית "אחד נגד מאה" יהיה זה רק הגיוני שהעובד הנמצא בחזית מול הלקוח\לקוחות יהנה מתמיכה של חבריו לעבודה ולהיפך.
כיום פקיד המכירות נמצא בחזית כאשר ערוץ הקשר המוסדר היחידי הוא בינו לבין הממונים עליו ערוץ תקשרות המבוסס בעיקרו על פרמטרים של ביקורת פיקוח ומדידה.
המצב הרצוי הוא, כפי שההמונים מתארגנים ברשתות חברתיות כך נדרשים בעלי העסקים להיערך בהתאם בביתם וליצור "חכמת המונים" מקומית בתוך בית העסק על ידי יישום מדיות חברתיות לשיתוף מידע בין כל מרכיבי המערך העסקי שיתמכו במוכר העומד בחזית מול "המאה" המלווים את הלקוח הפוטנציאלי.
במרבית העסקים כאמור ערוצי המידע בנויים בצורת כוכב בין ההנהלה לעובדים ומעט מאוד בין העובדים לעצמם.
מהותה של רשת פנים ארגונית שכזו הוא בשיוויון מוחלט של מנהלים ועובדים ושקיפות ארגונית .
שקיפות ושיוויון מוחלטים במדיות חברתיות ארגוניות הינם החלטה אסטרטגית מורכבת לרוב העסקים הקיימים.
פירותיה של רשת חברתית פנים ארגונית המושטטת על שקיפות ושיוויון יכולים להוות מרכיב חשוב ברשת החברתית אותה אמור הארגון לפתח אל מול לקוחותיו.
בין עסקים – בדיוק כפי שהעסק נדרש לפתח ערוצי שיתוף באמצעות מדיות חברתיות בין כל מרכיבי הארגון כך צריכים העסקים לחפש שיתופי פעולה עם עסקים שכנים במיוחד בתעשיות המוטות גלובלזציה כמו בענף התיירות
כרגיל אשמח לשמוע הערות והצעות .
יוסף פתאל