מאות אלפי מילים, פוסטים, מאמרים וכתבות נכתבו על רמת המחירים בישראל לתיירות הנכנסת. כולם נכונים ללא יוצא מהכלל. אבל…
איש מקצוע מתחום הסטטיסטיקה לו היה מקבל לידיו את נתוני תנועת התיירות לישראל ורמת המחירים שעלתה במקביל, יכול היה להסיק שככל שרמת המחירים עולה ורמת השירות יורדת, כך גדלה תנועת התיירות לישראל.
מכאן קצרה הדרך למסקנה המופרחת שיש להעלות עוד את המחירים ולעודד רמת שירות נמוכה.
הגיע הזמן להודות על האמת, כל התאוריות שקושרות בין רמת המחירים בישראל למספר התיירים המבקשים לבקר בה, הוכחו כלא מדוייקות.
למרות הביקורת העזה והאזהרות הקשורים במחירים בישראל, מספרי התיירים ממשיכים לגדול אולם ברור לכל שלא לעולם חוסן.
אנו קרבים לנקודה שהמחיר יהפוך למרכיב דומיננטי יותר בתהליך קבלת ההחלטות של התיירים המבקשים לבקר בישראל.
מצד שני ברור לכל כי המשך הגאות במספר המבקרים ״מבטיח״ שרמת המחירים לא תרד ואף עלולה לעלות עוד יותר גם בגלל שערו החזק מדי של השקל.
הנחת העבודה כי הביקורת על המחירים הגבוהים לא תועיל בטווח הקרוב, מחייבת העברת מרכז הכובד לטיפול ברמת שביעות הרצון וחוויית התייר.
תאוריות רבות כבר הכתירו את ״החווייה״ כמרכיב משבש חישובי ״עלות תועלת״ לצרכן בכל תחום.
ככל שרמת החוויה טובה, גבוהה ועוצמתית יותר כך מתגמדים השיקולים הקשורים במחיר.
אנחנו חיים בעולם דיגיטלי המונע בעיקר מרגשות וחוויות. ניהול ״חוויית התייר״ מתבקשת ובכלל זה כלי מדידה ברורים שיהיו ידועים בזמן אמת גם לנותני השירות.
מארגני התיירות רגישים מאוד לרמת שביעות הרצון של התייר מכיוון שהם הכתובת היחידה בנושא עבור התיירים ונמצאים בחזית התחום.
תעשיית התיירות הנכנסת חיה בפוסט טראומה תמידית הנובעת מהמשבר הבטחוני שהיה וזה שאמור להתרחש ומכאן המעטה בחשיבות של השקעה לטווח ארוך בתחומים מורכבים של ניהול חוויית תיירות ושביעות רצונו.
טיפול מערכתי הכולל הקמת רובד מדיד קבוע ודינמי של חוויית התייר הינו אתגר שעלינו לדון ולפעול להגשמתו בפורומים כלל ענפיים בשיתוף משרד התיירות.