זמן אמת הפך למוסכמה מוחלטת המתקשה לפלס את דרכה דווקא בעולם של העסקים הקטנים והבינוניים. עומס המידע המטורף שמיוצר ונצרך בימנו לא מותיר כמעט מקום למה שהיה ומה שיהיה. כל דבר שהתרחש רק לפני רגע נחשב להיסטוריה רחוקה ולא רלוונטית.
רובד מרכזי ונוסף בעידן הנוכחי הוא האישי-פרסונלי.
בעולם של בדידות אמיתית וחברויות דיגיטליות מזוייפות, הפנייה ״האישית״ בדיגיטל נתפסת כאמיתית ומנחמת כמו שיפנים מאמינים לסרטים מצויירים.
אלו הן מגמות שמשפיעות ומכריעות גם בכל תחומי החברה והפוליטיקה.
ערוצי המידע הדיגיטלים אותם אנו צורכים, מהונדסים ונרקחים עבורנו אישית בזמן אמת ו״מטובלים״ באינטרסים פוליטיים ומסחריים של ערוצי המידע בהם אנו משתמשים לעיצוב תודעתנו.
המטבע החשוב ביותר עליו מתמודדים עסקי הענק השולטים בעולם בימנו הוא לא כסף.
תשומת הלב היא הנכס החשוב ביותר שקיים בארנק האישי של הצרכנים ולא שטרות הכסף בארנקם. בכדי לרכוש את תשומת הלב, על ערוצי המידע להיות מסעירים, מרגשים ושערורייתים.
צריכה בלתי פוסקת של מידע סנסציוני המתחרה על תשומת ליבנו יוצרת תודעה מעוותת שאת תוצאותיה אנו חווים גם בפוליטיקה המקומית שלנו הצועדת לשום מקום כאילו היה מחוז חלומות מתוק. אחד מהתוצרים של מגמות אלו בעולם הפירסום הוא: פרסום בזמן אמת.
כלומר להפוך את הפרסומות ״לחדשותיות״ מסר פירסומי המשלב ידיעות מהחדשות בזמן אמת.
משרד התיירות שלנו פירסם מודעות ברוח זו בחתונת בית המלוכה באנגליה כאשר הציע במודעות לזוג הטרי לבלות את חופשת החתונה בישראל וכו׳.
כרגיל נשאלת השאלה ואיך כל זה מתקשר אלינו ועולמנו הצר ״כעולם נמלה״ כמאמר השיר.
זמן אמן, פרסונליזציה, תשומת לב, פירסום זמן אמת.
אלו הם מרכיבים שחייבים למצוא את דרכם בכל סוגי התקשורת בינו לבין הלקוחות העמיתים שלנו בחו״ל.
בכל הצעת מחיר, חילופי מיילים, שיחת טלפון, מודעה באתר, עלון מידע וכוֿ, יש לחתור לשילוב אלמנטים מתוך מגמות מרכזיות-חשובות-הכרחיות אלו.
לא יהיה זה מוגזם לבקש מכל הגורמים בארגון לבחון כל תקשורת עם לקוחות ולבדוק האם יש בה מרכיב כל שהוא מתחומי זמן אמן, פרסונליזציה, תשומת לב, פירסום זמן אמת.
במחשבה שנייה יקל לראות ששילוב כמה משפטים הנובעים מאחת לפחות או יותר ממגמות אלו קל מאוד. גם בפוסט זה השתדלתי ליישם כאשר מצאתי דרך לשלב את סיפור הבחירות בישראל הבוער כרגע בתודעת כולנו.