מה יהיה ? מגמות בתיירות 2020

מה יהיה ? מגמות בתיירות 2020
חגיגות השנה האזרחית הם זמן טוב לארגן את המחשבות ולפנות זמן לתכנון וארגון מחדש לאור השינויים שהיו ואלו שצפויים לעצב את ענף התיירות.
לגבי קצב השינויים כבר נאמר שלעולם קצב השינויים הצפוי לא יהיה איטי כל כך כפי שהוא היום.
יכולת ההישרדות תלויה במידה רבה ביכולת להשתנות ולאו דווקא לקבל החלטות נכונות לגבי מה שאולי צפוי. יכולת שינוי היא מדד מספרי שכל עסק צריך לדעת לחשב עבור עצמו. 
לדוגמא, אפשר למפות את מספר המוצרים החדשים ומספר נהלי עבודה משמעותיים חדשים שהוכנסו לעסק בשנה שחלפה ולידם הערכה כלכלית של השווי הכספי של השינויים והחידושים האלו עבור העסק.
אין בכלל ספק שהטכנולוגיה ״מתפוצצת״ סביבנו ומשפיעה מאוד על תחום התיירות ומצד שני עוצמות השינויים בתחום אינם ניכרים באותה מידה בתשתיות העיסקיות שלנו.

מגמות יכולות להישמע כמו שיחה על מזג האויר, סוג של מציאות הנכפית עלינו ואין הרבה מה לעשות בעניין. אמנם דיון במגמות הוא דיון מאקרו אולם אין בכלל ספק שהוא ניתן ליישום ברמת המיקרו העיסקית ולא מדובר במהפכות והשקעות גדולות אלא בשינויי תוכן וארגון הקיים כולל תוספות והעשרת מגוון המוצרים.

כמה מהמגמות המדוברות לשנת 2020 שמצאתי בהם רלוונטיות ואפשריות ליישום לחברי הלשכה:

תיירות ברת קיימה – Sustainability
כולם מדברים על זה ומסכימים שזה חשוב מאוד אבל בסוף כולם מתנהגים ומתנהלים בדיוק כמו שנשיא ארה״ב התייחס לאחרונה לנושא. התיירות ברת-קיימה "ירוקה" כאן כדי להישאר ואף להפוך למרכזית וחשובה יותר.
נדרשת כבר היום חשיבה כיצד ניתן לשלב ״שכבה ירוקה״ בכל פירסומי והצעות החברות. סביר לגמרי לבקש מכל ספק שירות מחיר ובנוסף לשאול האם קיימת התייחסות לנושא, ככל שזו קיימת מומלץ להוסיף אותה להצעות והפירסומים, "התוספת הירוקה" מעלה את קרנה של ההצעה ושל המציע וחשובה למקבל. מעט תכנון וחשיבה יכולים להוסיף ״גוון ירוק״ לעסקים כבר עתה.
ככלל ניתן לומר שהחשיבות של התחום בעתיד הקרוב תהיה בעיקר בשוק היוקרה. שם, ״לגוון הירוק״ חשיבות ויש גם תקציבים לקבלת התמורה.
חשוב אם כך לזהות במאגר הלקוחות את אלו המתויוגים ״של הביוקר״ ולהקפיד מאוד להתייחס לתיירות ירוקה בהצעות החוויה התיירותית עבורם.

תיירות במסלולים שמחוץ למסלולים
עודף התיירות על האתרים והעומסים, יצרו דרישה ברורה של התיירים לתיור ביעדים ״מהמעגל השני״ מעבר לדרכים המרכזיות והראשיות של תנועת התיירים הקלאסית, ההצטופפות ״במסלולי ואתרי החובה״ אינה מספקת. 
תיירים רבים יעדיפו לחזור כשבפיד שלהם תמונות מעיירה קטנה ונידחת בה בילו בבית קפה שיש בו סוג קפה מסויים מאוד ורק עוגה אחת שמכינה הסבתא, עליה השלום, בהוראות שהיא מעבירה בחלומות לבני המשפחה.
המגמה הזו שמזוהה ע"י גופים מובילים בעולם, לגמרי קשורה גם לדיונים שקיימנו עם רט״ג במפגש המעולה שהיה לנו בציפורי והמשכו המתבקש נתמך גם על ידי מגמה עולמית זאת.

יו"ר הלשכה דני אמיר, העלה על נס את הקבעון המחשבתי וההרגלים שמגבילים את היצירתיות המתבקשת. 
לפי סקר של בוקינג, חמישים וארבעה אחוזים מהתיירים בעולם רוצים מסלול המתחשב בנושא של ״תיירות העודף״ ולהיות שותפים להורדת העומסים והנזק לסביבה, וחמישים ואחד אחוזים אמרו שירצו לבקר ביעדים ובמסלולים אלטרנטיביים עם חוויה דומה.

תיירות בתנועה – תיירות פעילה
הציפייה בימינו לשילוב פעילות גופנית פעילה בזמן הטיול בחו״ל ברורה, שילוב קטעי הליכה קצרים הכוונה לכאלו שתוכננו מראש ומופיעים בתוכנית, כמה שעות רכיבה על אופניים או כלי אחר. יציאה מהאוטובוס וחוויה ״דרך הרגליים״ כמו שנהוג אצלנו הינה מרכיב חשוב. אפשר לשלב הליכות בוקר טרם היציאה לסיור עם תרגילי התעמלות ועוד הצעות שנראות היום יותר ויותר בשוק.
לא יהיה זה מופרך לגמרי להציע שיהיה תפריט של ״תיירות פעילה״ בידי המארגנים שיוכל להיות משולב עפ"י בקשת הלקוחות מחו״ל כאופציות נוספות.

פרסונליזציה – התאמה אישית
מגמה ברורה וחשובה שאין עליה חולק ומצד שני קשה יחסית ליישום בתיירות מאורגנת וקבוצתית.
כבר בדיוני התוכנית האסטרטגית שקיימנו לפני מספר שנים, עלה האתגר הגדול של יצירת חוויה אישית במסגרת הקבוצתית.
בכל פעם שיוצאת מתחת ידנו הצעה שאינה אישית ומותאמת או לפחות כזאת המאפשרת פרקים אישיים במסגרת חווית התיירות המוצעת, עלינו לשקול חשיבה נוספת. יתכן שגם ״פרקים אישיים״ בחוויה הקבוצתית צריכים להיות סוג של אופציות שעבורן פותחים חלונות בתכנון המקורי ומשאירים לבחירת המשתתף הבודד לבחור מההיצע שהמארגן התאים ומוכן לתפעולו מראש.
זהו אתגר חשוב שעל פיתוחו יש לעבוד באופן רציף כחלק משינוי מתהווה ולא מהפכה דרמטית בארגון.

 Bleisure Travel תיירות המשלבת עסקים והנאה 
סגמנט זה נמצא במגמת פיתוח ועלייה והנושא הפך למוכר וברור עד כדי שהוא נתמך היום במחקרים אקדמיים מתחום ניהול משאבי אנוש, הסבורים כי חלק מהליך שימור העובדים הוא עידודם לשלב יום עד יומיים של חוויה תיירותית לאחר סיום המשימה העיסקית, זו גם ציפייה של כל דור העובדים שחלק מתפקידם הוא לטוס עבור מקום העבודה.
חברות עסקיות מפתחות את תחום ההנאה בשילוב הנסיעה העיסקית כחלק מארגון הנסיעה הכולל, לכאורה פחות רלוונטי למארגני תיירות קבוצתית, בפועל קשור לגמרי מכיוון שתחום הנופש החוויתי הוא לגמרי בתחום של מארגני התיירות וחלון הזדמנויות אולי נפתח לשת"פ עם לקוחות עיסקיים שלא בין עיקר הלקוחות עד עתה. 
החברות העיסקיות המארחות בארץ אינן מתמחות בארגון מוצרי ״הנופש״ בביקור ומכאן אולי תפתח הזדמנות עסקית חדשה הנובעת ממגמה זאת.
 
חוויה מקומית
החוויה המקומית, ששיאה בתופעת אייר בי אנד בי ומגוון עצום של אפליקציות המציעות מדריכים מקומיים ואירוח בבתים, סיורי שווקים ועוד, הם חלק ממגמה שעוברת מהשוליים למרכז. מגמה זאת אמורה למצוא את מקומה גם בסל המוצרים של המארגנים ויתכן שהיא ניתנת לחיבור עם המגמה המוזכרת מעלה של ההתאמה האישית – פרסונליזציה.
תחומי החוויה המקומית נתפסים כרגע כעניין ליוזמות של עסקים מקומיים קטנים המתמחים בעבודה ברשתות החברתיות, אולם אם זו מגמה ברורה המתהווה בתיירות העולמית היא צריכה למצוא מקום אצל תשומת ליבנו והתארגנות בהתאם.
 
כללי:
תחומים נוספים שלא נותר מקום לפרטם וגם הרבה יותר קשה ליישמם מיידית ובקטן כבר מחר בעסקים והם משפיעים מאוד בתחום התיירות הם:
אינטילגנציה מלאכותית, האינטרנט של הדברים, זיהוי אישי באמצעים טכנולוגיים, בוטים ורובוטים, מציאות רבודה ווירטואלית ועוד.
כאמור, המילים והמגמות הגדולות כולן כפי שפורטו עם מעט מחשבה וכוונה, ניתנים בהחלט ליישום בקטן בעסקי חברי הלשכה.

הקטגוריות
על כותב הבלוג

מנכ"ל לשכת מארגני התיירות הנכנסת.

 

Managing Director at ISRAEL TRAVEL AGENTS ASSOCIATION.

Interests: Travel&Technology, Travel Agents, Search Engines, Social Media, Mobile ,Real Time Web, Photography, Nature, Desert

Tel Aviv ISRAEL

טוויטר
Ultimate Twitter Feed
פייסבוק
תגיות
השינויים התכופים וחוסר היציבות בתהליכי קבלת ההחלטות גורמים לחוסר נוחות וכעס מוצדקים. מצד שני, אין סיכוי שההתנהלות הזאת תחלוף בקרוב וכדאי לקבלה כעובדה מוגמרת. 
הצעקה הופכתְ לדרך המרכזית שאנחנו מתקשרים ומעבירים מסרים. אמסלם מבין שאם היה כותב מאמר דעה על מה שהוא חושב על ביתְ המשפט לא היינו מקשיבים (הוא כנראה צודק). אז הוא צועק ומגדף ומקבל את תשומת ליבנו. אמסלם הוא המראה של תשומת ליבנו.
המשבר הוא השגרה הרגילה
משברים במדינת ישראל הם השגרה הרגילה. תקופות רגיעה ושגרה הם היוצאים מהכלל. בכל זאת במדינת ישראל עד היום אין תכניות מוכנות מראש למצבי משבר כלכליים הנובעים ממלחמות, משברים גאופוליטיים או קורונה.