משבר הקורונה מכה את העולם בהלם ובאלם עיסקי.
מיותר להכביר מילים על הפערים שבין העובדות לבין המציאות כפי שהיא נתפשת בתודעה האנושית ומעצבת את התגובות והמציאות הכלכלית.
כל אמצעי הזהירות חשובים וזהירים אולם בכדי להכניס את הדברים לפרופורציה די אם נציין שרק בישראל מתים כ-4000 בני אדם בשנה בבתי החולים מחיידקים העמידים לטווח הרחב של התכשירים האנטיביוטיים ועדיין אין התראת ביקור בבתי החולים או בקשות להכנסה להסגר אנשים שביקרו בבתי החולים.
לענייננו, העיסוק האובסיבי במונחים הרפואיים והסטט׳ של הקורונה מסיחה את דעתנו מהחתירה למציאת הזדמנויות שיווקיות ועיסקיות לתחום התיירות הנכנסת.
כמה אפשרויות כהצעה למחשבה:
1. ההחמרות יוצאות הדופן של ממשלת ישראל מכעיסות (חלקן) בצדק וגם שלא בצדק. מצד שלישי ההחמרות והיותן יוצאות דופן ברמה העולמית יכולות להוות אמצעי שיווקי. כבר שמענו על עמיתים מארה״ב ומערב אירופה ששמחו לשמוע שבישראל יש התייחסות מחמירה יותר מיעדים אחרים. בימים בהם הנושא הבריאותי הופך מרכיב בקבלת ההחלטות של תיירים בעולם בבחירת יעד לנסיעה, ישראל בולטת לטובה וחשוב לציין זאת בדיאלוג עם עמיתים בחו״ל. ברור לכל שיש קבוצות האמורות ושלגביהן אין מגבלות, ואשר מהססות בגלל מצב הרוח הכללי. (גם קבוצות של ישראלים המיועדות לצאת לחו״ל ליעדים רחוקים מהמזרח מבטלות בימים אלו). ציון והדגשת ההחמרה המיוחדת בישראל בנושאי הבריאות יכולות להוות תמריץ נוסף למהססים שלא לשקול דחיית הגעות לישראל.
2. ״תקן בריאותי״ – מארגני התיירות השומעים מעמיתים בחו״ל על חששות, יכולים לשקול יצירת ״תקן שמירה על בריאות התייר״ במסגרת כלל הנושאים אותם הם מארגנים לקבוצות. אספקה אישית של חומרי חיטוי, הסכמה על ניקיון ברמה גבוהה יותר של האוטובוס בתחילת היום, חלוקת מסכות, ציון שהמסלול נבחן גם בהיבט הרלוונטי, אולי הסכמה עם בתי המלון עם מספר צעדים מגבירי אמון ושקט נפשי, יש חברי לשכה שסיפקו מדי חום לקבוצות ועוד רעיונות שתכליתם הגברת הרגשת הבטחון של התייר גם מהבחינה הבריאותית. כבר ציינו שהפחד אינו הגיוני ובוודאי שאינו נשלט ע״י היגיון.
3. מארגני תיירות רבים בעולם המתמחים בשיווק קבוצות לסין יהיו פנויים יותר בחודשים הקרובים להצעות שיווקיות. יתכן וזה הזמן לנסות לאתר שותפים עיסקיים חדשים ולהציע להם להעלות על המדפים שלהם את המוצר הישראלי (גם אנחנו מזרח אמנם קרוב ו״ג׳ונגלי״ אבל מזרח).
4. הגבלות התנועה למזרח וממנו גרמו לביטולים של מיליוני נסיעות קבוצתיות, סיורי תמריץ וחבילות נופש. חלק מהביקושים האלו נמצאים במצב של המתנה או הקפאה. ביום שאחרי יהיו הרבה מאוד עסקאות שיחפשו אלטרנטיבה לתיכנון המקורי לנסיעה למזרח הרחוק ובעיקר דרום מזרח אסיה. ביקושים אלו יועברו ליעדים אחרים בעולם. אולי כדאי לנסות לאתר עיסקאות שהוקפאו ולהציע להם ״חלופה ישראלית״. חלק מהביקושים המועברים יכולים וצריכים להגיע גם אלינו.
5. סימפטיה ורגשי הזדהות הם כלי שיווק מעולים. דווקא עכשיו שמירת קשר חם עם עמיתים קיימים במזרח יכולה ליצור ערוץ תקשורת אפקטיבי ל״ימים שאחרי״. מיליוני מארגני תיירות במזרח יושבים בהמתנה ובבטלה מאונס לנוכח המצב. פנייה אל מארגנים קיימים ובעיקר חדשים אליהם עוד לא פנינו בימים האלו יכולה להוות הזדמנות ליצירת קשר ידידותי עיסקי שאולי יוליד עסקאות בעתיד. די אם נחשוב על הימים בהם ישבנו אנחנו בחוסר מעש בגלל מלחמות לבנון או עזה והיינו מקבלים פניות מעמיתים מחו״ל שהיו מבקשים לדון איתנו על הימים שלאחר תום המשבר. פינה חמה הייתה נשארת בליבנו עבורם לבטח.
6. כללי: באופן טבעי תשומת הלב מופנית לחששות וצימצום נזקים. קיום צוותי חשיבה (גם אם מדובר ביננו לבין עצמנו) שמוכוונים להזדמנויות שהמצב הנוכחי מייצר בהכרח יולידו מחשבות חדשות ויוזמות שבימי עומס לא יכלו לבוא בחשבון.