מרכזיותו וחשיבותו של הצילום (והסלפי) בעולם התיירות

לפני כמה שנים כתבתי את הרשומה  "התמונה ברשת החברתית" – החוליה החדשה בשרשרת השיווק בענף התיירות

הדברים נותרו נכונים ואף התעצמו מאוד מאז. בני האדם משתנים ומתפתחים והיום במקום רמ"ח אברים יש לנו רמ"ט אברים עם הצטרפות הסלולרי למכלול גופנו. בכל אתרי התיירות נראים מכל עבר מוטות לצילומי סלפי. פעם תיירים עמדו עם הפנים אל האתר והנוף והיום לפחות לרגעים מספר (החשובים ביותר בעיני התיירים), הם עומדים עם הגב לאתר מצלמים ומצטלמים ללא הרף.

בעולם של היום חווית השיתוף הפכה לחשוב יותר מהחוויה בעצמה .אם בעבר נסענו לבקר באתרי התיירות היום אנחנו נוסעים להצטלם באתרי התיירות. אם לא הצטלמת – לא היית שם.

בעוד שמקומה של התמונה בחווית התייר הפך למרכזי ומוביל, אתרי התיירות, מקומות הלינה והתוכניות שמרכיבים המארגנים אינם מקדישים מחשבה לנושא הצילום והוא מרחף כמוטיב קיים וברור מאליו.

אוסטרליה לדוגמא הכירה בחשיבות התמונה ואף הקדישו לעניין מחשבה ופיתחו "שירותי סלפי" לתיירים בפרויקט המדליק שמוצג בוידאו הזה :

"יועץ צילום בתיירות" הוא תפקיד חדש ומתבקש. גורם שמתייחס לנושא "חווית הצילום" של התייר כעניין מובנה ומתוכנן לפרטיו החל מרגע ההגעה ועד לרגע העזיבה את הארץ. על "חווית התייר" כולם מדברים (ולא עושים מספיק). ״תוכנית הצילום והשיתוף״ בחבילת התיור עדיין איננה נדבך מחייב כמו מקום הלינה ההסעה וההדרכה.

הצילום הוא מרכיב הכרחי בחווית התייר ונדבך מרכזי בצורך שלו לשתף. בימנו חוויה לא תוכל להיות שלמה ומספקת אם לא נוכל גם לחלוק אותה באמצעות הרשתות החברתיות.

בבית המלון צריכים לחשוב על תאורה שלוקחת בחשבון את הצילום באמצעות הסלולרי,ְ המארגנים צריכים לארגן מראש את מקומות הצילום ולסייע בידי התיירים בטיפים לתמונות מוצלחות ומרגשות בזמן הסיור.

מרכזיותו של הצילום בחווית התיור פותחת שער חדש לערוצי שיווק וקידום באמצעות הרשתות החברתיות. מינוף של ״תוכנית צילום״ כחלק מחבילת התיור, יכול לאפשר לגורמי התיירות לעודד שיתוף המתייג לדוגמא את האתר והסיור , באופן שקידומו ישען גם על מבקרים המעידים באופן אותנטי את מה שאנחנו מנסים לספר באמצעות קמפיינים יקרים ומורכבים . תוכנית קידום ברשתות החברתיות באמצעות ״חווית השיתוף המצולמת״ של התיירים הינה תורה חדשה שיש לפתחה ויפה דקה אחת קודם .

maxresdefault

תיירות וחקלאות הם סוגים שונים של אותו הדבר

 

חווית התייר ולא המחיר לתייר הם שקובעים הצלחת יעד תיירותי . תוכן איכותי גם ככלי שיווקי חשוב לא פחות מתשתיות פיסיות עליהם מרבים להלין ולדון. לתוכן וחוייה מאפיינים דומים לגידולים חקלאים.

אחד הפרדוקסים הגדולים של עולם התיירות בישראל, על כל מרכיביו השונים, הוא שכולם מדברים על ערכים מוספים וחוויה ,ובסוף מתמקדים ברמת המחיר . הגורם המכריע בחוויה התיירותית הם הערכים המוספים, התוכן המלווה והיכולת לעורר רגשות אצל התיירים .

חלקות ציונים על רמת השירות, מקצועיות , בטחון, שקט נפשי וציון לרמת החוויה ואיכותה, אינם נוכחים בדיאלוגים שבין הלקוחות לבין מרכיבי הענף ועוד פחות בין הלקוחות לבין עצמם

לקוחות רוצים לדעת מה הערך של מה שהם קונים ולא רק כמה זה יעלה להם.
ברגע שערך מוצג ללקוח באופן שהוא יכול להעריך את תרומתו לחוויה המצופה, הוא יהיה מוכן לשלם עבורו לראייה לקוחות מוכנים ומשלמים על מותגים וחוויות מחירים שהקשר בינהם למציאות יכול להיות מובן בעיקר למומחים מתחום הפסיכולוגיה

אחד מהערכים המוספים המובילים בעולם של היום הינו התוכן. תוכן ברמה גבוהה ומכוון פרסונה הינו שער הכניסה הראשי לתהליך קבלת ההחלטות של התיירים המחפשים חופשה שתהיה פסגה בחייהם. תוכן מהווה את המרכיב המרכזי בחוויה התיירותית (ולא המחיר) והמרכיב העיקרי של הלקוחות בתהליך קבלת ההחלטות שלהם. התנהלות באמצעות תוכן מול הלקוחות מחייב יצירת מערכת יחסים, שאינה רובוטית מוכוונת מערכות הזמנות.

ומה הקשר לחקלאות ?
תוכן הוא כמו גידול חקלאי, דורש טיפול ליווי טיפוח השקעה ותמיכה המניבים לאחר ולאורך זמן . כל הקלישאות מתחום החינוך רלוונטיות גם לגידול וטיפוח תוכן בארגון העיסקי.
בגלל מורכבות הטיפול בתוכן (כמו בחקלאות) מעטים מצטיינים ועוסקים בו. לא מקרי הוא שהחברות המצליחות והמרווחיות ביותר בתיירות אינן אלו שממוקדות במחיר הזול.

בחלוקה גסה ניתן לומר שהעולם הקצין לשתי אפשרויות : תוכן וחוויה מול מחיר

התיירות לישראל לא תצטיין במחיר לפחות בעשור הקרוב וכל השיח על רמת המחירים הגבוהה כמוהו כשיח על מזג האויר והמצב במזרח התיכון. לאחר הכרה במצב עניינים זה, עלינו לטפח את המוצר הישראלי לרמת חוויה ושירות יוצאי דופן שיאפילו על המחיר והדיון בו.
יש לישראל את המרכיבים ליצור חוויה יוצאת דופן למבקר, באמצעות נכסי תרבות ורוח הקיימים ומבדלים אותה מיעדים אחרים בעולם.

לא מקרי הוא שבעולם התיירות כולם מדברים על החוויה כמרכיב המרכזי ומצד ברובם המוחלט של העסקים החל ממשרד התיירות ודרומה אין אחראי מוגדר לתחום החוויה, עיצובה וניהולה .

לאחר שנתחיל (וב״ה) גם נסיים לתקן את חווית התייר ורמת התוכן המלווה אותו לפני, ותוך כדי נמצא שהדיון על המחיר יתגמד ויכנס לפרופורציה המתאימה . בשורה התחתונה ההוצאה על חופשה אינה חלק מתוכנית החיסכון של הלקוחות אלא תכילתם של תוכניות החיסכון.

אין באמור לפתור את אחריות הממשלה לעודד משקיעים לבנות בתי מלון ולהמשיך לעודד פיתוח תיירות עממית ורמת בתי מלון שאינם מפוארים ויקרים. בפועל הכשל בהיצע חדרי מלון כרוך בכשל המתמשך של כלל ההיצע של הדיור בישראל .

אחד נגד מאה – מסחר ועסקים בעידן הרשתות החברתיות

1-one-against-many

על הרשתות החברתיות נאמר כבר הרבה ועדיין נעשה יחסית מעט מאוד על ידי ארגונים בכלל ועסקיים בפרט. אין ספק שהעולם הופך "שטוח" יותר שקוף יותר ווירטואלי יותר, באופן שעדיין לא נתפס או מובן על ידי עסקים רבים.

את המשחק הטלוזיוני "אחד נגד מאה" מכירים רבים, במידה רבה הוא משקף נאמנה את תמונת השוק המתהווה בין לקוחות לעסקים ומוכרים. באופן ציורי ניתן לומר כי כיום הלקוח המגיע אל בית העסק , ואין זה משנה אם הוא מגיע פיסית או וירטואלית לאתר , אינו מגיע לבדו כפי שנהג בעבר אלה מוקף "במאה" חברים (לפחות) תומכים ומייעצים.

הרשתות החברתיות המחוללות את "חכמת ההמונים" גורמות בפועל למצב לפיו הלקוח מגיע אל בית העסק כשהוא מלווה במאות ויותר חברים יועצים וממליצים.

המפגש האינטימי מן העבר בין "קונה למוכר" מתחלף במציאות של הרשתות החברתיות למפגש בין "קונים למוכר” וכל עיסקה הופכת בנסיבות מסויימות לתוכנית ריאליטי בזמן אמת.

הבנה בסיסית זו טרם הוטמעה בעולם העיסקי ומודל המכירות עדיין בנוי על עובד אחד (להלן המוכרן) המתמודד עם קונה אחד המיוצג על ידי חברים ויועצים רבים מאוד (להלן הקונה) מכוון שהאינטראקציה בין הלקוח למוכר מתחלפת לאינטראקציית "אחד נגד מאה" יהיה זה רק הגיוני שהעובד הנמצא בחזית מול הלקוח\לקוחות יהנה מתמיכה של חבריו לעבודה. כלומר שאל כל אינטראקציית מכירה יסייעו בידי ״המוכר בחזית״ חבריו לעבודהשיוכלו יחד להתמודד מול הקונה-קונים.בעידן הנוכחי בכדי להצמודד עם אתגרי השיווק והמכירות המעבר לצוותים מתבקש וחיוני. מול קונה-קונים צריך להעמיד מוכר-מוכרים.

כפי שההמונים מתארגנים יחדיו לקניה בודדת של חבר אחד מבינהם כך צריכים העסקים להעמיד צוותים למכירה מול הלקוח-לקוחות . במרבית העסקים בתיירות  ערוצי המידע בנויים בצורת כוכב בין ההנהלה לעובדים ומעט מאוד בין העובדים לעצמם ועבודה בצוותים לטיפול בעיסקה הבודדת. מהותה של רשת פנים ארגונית שכזו הוא רמת שיוויון גבוהה בין מנהלים ועובדים ושקיפות ארגונית בכל הקשור למידע  .

פירותיה של רשת חברתית פנים ארגונית המושטטת על שקיפות ושיוויון יכולים להוות מרכיב חשוב ברשת החברתית אותה אמור הארגון לפתח אל מול לקוחותיו.

סלולרי רשתות חברתיות וביג דאטה

העולם מוצף במידע. גילוי המיחשוב מבוסס הסלולר הוביל להרבה יותר פעילות באינטרנט, כמו גם להזדמנויות חדשות לאיסוף מידע מבוסס מיקום. הלקוחות נוהרים למדיה החברתית ומשתפים את העדפותיהם תיסכוליהם בזמן אמת אונליין.

במספר דוחות שערך לאחרונה ה- Business Insider נבחן כיצד כל המידע הזה הוא נקודת המוצא לדור חדש של טקטיקות ואפליקציות עסקיות. הדוחות מנסים לפזר את הערפל  סביב הביג דאטה, ולתאר בבהירות מה זה כן ומה זה לא.

מספרים ופרופורציות: פייסבוק מעכלת בערך פי 500 יותר מידע כל יום מאשר הבורסה לנייירות ערך בניו יורק (NYSE). טוויטר מאחסן לפחות פי 12 יותר מידע כל יום מאשר ה-NYSE.

CIBC – בנק קנדי – צופה שיצור המידע באמצעות סלולר ורשתות חברתיות יגדל פי 50 במהלך העשור הקרוב.      

מכשירים שניתן לשאת לכל מקום משחקים תפקיד מרכזי בהתפוצצות המידע .

מיקוד של קהלים ושיווק פרסונאלי, הנובעים מהמידע ברשתות החברתיות, צפויים להיות מסוגי העסקים שירוויחו מהכריית הנתונים בביג דאטה.

61% מאנשי המקצוע בתחום המידע סבורים שהביג דאטה יעביר את תחום השיווק שיפוץ יסודי לטובה (על פי Booz & Company).

ועדיין רוב החברות בעולם ממעטות להשתמש ב-ביג דאטה או להערך לשימוש במקורות מידע ותובנות ממאגרי ביג דאטה.

71% ממנהלי השיווק בעולם אומרים שהארגון שהם עובדים בו אינו ערוך להתמודדות עם הצפת המידע של הביג דאטה במהלך השנים הבאות (על פי מחקר של IBM). הם ציינו את זה כאתגר העיקרי שלהם, עוד לפני פרגמנטציה של מכשירים ותזוזות דמוגרפיה.

לכלום ברור שביג דאטה הוא הדבר הגדול הבא אך מעטים נערכים לנושא כבר עתה או מתכננים לשנות מערכי השיווק וחיבור מערכות לניהול קשרי לקוחות מבוססות ביג דאטה.

שוב ימצא את עצמו מופתע לדבר שהיה ברור מראש שיגיע 

 

To Be Mobile or Not to Be

To Be Mobile or Not to Be

לראשונה אפליקציית הסלולר של פייסבוק מניעה יותר תנועת גולשים לאתרי האינטרנט מגרסת המחשב השולחני באמצעות הדפדפנים. בעוד מרבית העסקים עושים התאמות בלבד לאתרים קיימים שיוכלו להכיל תנועה שמגיעה גם מסלולר , אנחנו מתקרבים לרגע בו אתרים יהיו מבוססי מובייל המותאמים גם לגרסה שולחנית.

7 דברים בדרך לתכנון אסטרטגי מוצלח של מדיה חברתית וסלולר

המדיה החברתית התבגרה, ההצלחה של שיווק ויזואלי היא חדשות ישנות ומובייל הוא צו השעה.
שבעה דברים שכדאי לקחת בחשבון כשאתם מתכננים מהלכים אסטרטגיים
IMG_0636-001
1. אינטגרציה חברתית חוצה ערוצים – לא פשוט כפי שחשבתם
קיימים אתגרים רבים בדרך לאינטגרציה חברתית: מציאת האנשים הנכונים, מציאת שיטת מדידה מתאימה ועוד. זה לא פשוט לצרף מידע חברתי שצורתו היא מטבעה חופשית והוא כל הזמן מתפתח עם התשתית הטכנולוגית וטיב המידע.
2. SoLoMo – Social, Location & Mobile
התנהגות הגולשים מצביעה באופן ברור על כך שה- SoLoMo פה כדי להישאר.
עם הטכנולוגיות החדישות שצצות חדשות לבקרים: טכנולוגיה לבישה, חיפוש לוקלי, הזמנות לוקליות ועוד ועוד – תהיינה הזדמנויות רבות לשילוב יעיל של שלוש המגמות לניהול שיח חכם יותר עם לקוחות.
3. לייקים, שיתופים, תגובות וכד' אמנם מעידים על engagement – אבל מה עם מכירות?
במשך שנים, אנשי הרשתות החברתיות בתחום התיירות הצדיקו את קיומם ב- לייקים, תגובות ושיתופים, ב-2014 הם יצטרכו לשכנע שהערך של שיווק ברשתות החברתיות בא לידי ביטוי גם בפוטנציאל המכירות.
4. חשוב לבחור את הערוצים בחכמה, ליצור Engagement ותמיד תמיד להיות יצירתי ומעורר השראה
לא לכל משרד נסיעות יש את התקציב להיות בכל ערוצי המדיה החברתית, אבל בכל מקום שאתם כן נמצאים בו, כדאי לדעת לעבוד באופן יצירתי. ב- ריץ-קרלטון, למשל, נוקטים בגישה אחרת לכל ערוץ. בפייסבוק, הקהל הוא בעיקר לקוחות – ולכן הם משתמשים בערוץ זה ליצירה ולשיתוף של זיכרונות לגבי המותג, טוויטר מיועד ל-B2B , אינסטגרם לתוכן גולשים וכך הלאה.
5. כחול הוא הצבע החם ביותר – אפילו בסין!
רשת ריץ-קרלטון ערכה מחקר מקיף על מנת לבדוק איזה מהצבעים הוא האפקטיבי ביותר בשיווק ויזואלי. אדום וכתום אמנם נראים חמים ומזמינים, אבל נמצא כי הם מעוררים Engagement במידה פחותה מכחול. הצבע הכחול, אשר במונחי שיווק מסמל שלווה, רוגע ומכובדות והוא הצבע הפופולארי בעולם, מעורר את הכי הרבה Engagement ובכל הערוצים, כולל בערוצי המדיה החברתית בסין (באסיה אדום מסמל כוח ומזל טוב).
6. אל תמהרו לבנות כלים חברתיים באופן פנים ארגוני – בדקו שיש לכם את המשאבים הנדרשים
לצורך שילוב נכון ויעיל של כלים חברתיים, נדרשת הבנה ברורה של היתרונות העסקיים. כדאי לבנות כלים באופן פנים ארגוני רק אם יש לכם את הפניות, המשאבים הכספיים, ואם ידוע לכם מה מטרת הכלי שאתם רוצים לבנות. כדאי לשאול את עצמכם מהם מאפייני המפתח שתשלבו בכלי ואשר יחסכו זמן וייקחו את השיווק החברתי שלכם אל הצעד הבא. חשוב גם לזכור כי כלים כאלה דורשים תחזוק – האפליקציות והערוצים החברתיים משתנים כל הזמן, אז נדרש צוות חזק של מתכנתים ומעצבים שמסוגל להסתגל בקלות לשינויים.
7. רוב העסקים אינם זקוקים לממשק תכנות יישומים (API) עצמאי – במקום, למדו היטב את הממשקים של הרשתות החברתיות
במקום להקים ממשק עצמאי, השקיעו זמן בלהכיר היטב את ה- API של הרשתות החברתיות. כך תוכלו לצרוך מידע רב, ולהשתמש בו לצורך תכנון אסטרטגי. חשוב להבין מה הצרכים שלכם מה-API לפני שמבזבזים זמן על אנליזה ואינטגרציה למערכות שלכם.
המאמר נערך מקריאה באתר: EyeforTravel

תוצאות סקר הרגלי נסיעות ותיירות שהצגנו בכנס השנתי 2014 של התאחדות משרדי הנסיעות