הבלוג של יוסי פתאל

לפני כמה שנים כתבתי את הרשומה  "התמונה ברשת החברתית" – החוליה החדשה בשרשרת השיווק בענף התיירות

הדברים נותרו נכונים ואף התעצמו מאוד מאז. בני האדם משתנים ומתפתחים והיום במקום רמ"ח אברים יש לנו רמ"ט אברים עם הצטרפות הסלולרי למכלול גופנו. בכל אתרי התיירות נראים מכל עבר מוטות לצילומי סלפי. פעם תיירים עמדו עם הפנים אל האתר והנוף והיום לפחות לרגעים מספר (החשובים ביותר בעיני התיירים), הם עומדים עם הגב לאתר מצלמים ומצטלמים ללא הרף.

בעולם של היום חווית השיתוף הפכה לחשוב יותר מהחוויה בעצמה .אם בעבר נסענו לבקר באתרי התיירות היום אנחנו נוסעים להצטלם באתרי התיירות. אם לא הצטלמת – לא היית שם.

בעוד שמקומה של התמונה בחווית התייר הפך למרכזי ומוביל, אתרי התיירות, מקומות הלינה והתוכניות שמרכיבים המארגנים אינם מקדישים מחשבה לנושא הצילום והוא מרחף כמוטיב קיים וברור מאליו.

אוסטרליה לדוגמא הכירה בחשיבות התמונה ואף הקדישו לעניין מחשבה ופיתחו "שירותי סלפי" לתיירים בפרויקט המדליק שמוצג בוידאו הזה :

"יועץ צילום בתיירות" הוא תפקיד חדש ומתבקש. גורם שמתייחס לנושא "חווית הצילום" של התייר כעניין מובנה ומתוכנן לפרטיו החל מרגע ההגעה ועד לרגע העזיבה את הארץ. על "חווית התייר" כולם מדברים (ולא עושים מספיק). ״תוכנית הצילום והשיתוף״ בחבילת התיור עדיין איננה נדבך מחייב כמו מקום הלינה ההסעה וההדרכה.

הצילום הוא מרכיב הכרחי בחווית התייר ונדבך מרכזי בצורך שלו לשתף. בימנו חוויה לא תוכל להיות שלמה ומספקת אם לא נוכל גם לחלוק אותה באמצעות הרשתות החברתיות.

בבית המלון צריכים לחשוב על תאורה שלוקחת בחשבון את הצילום באמצעות הסלולרי,ְ המארגנים צריכים לארגן מראש את מקומות הצילום ולסייע בידי התיירים בטיפים לתמונות מוצלחות ומרגשות בזמן הסיור.

מרכזיותו של הצילום בחווית התיור פותחת שער חדש לערוצי שיווק וקידום באמצעות הרשתות החברתיות. מינוף של ״תוכנית צילום״ כחלק מחבילת התיור, יכול לאפשר לגורמי התיירות לעודד שיתוף המתייג לדוגמא את האתר והסיור , באופן שקידומו ישען גם על מבקרים המעידים באופן אותנטי את מה שאנחנו מנסים לספר באמצעות קמפיינים יקרים ומורכבים . תוכנית קידום ברשתות החברתיות באמצעות ״חווית השיתוף המצולמת״ של התיירים הינה תורה חדשה שיש לפתחה ויפה דקה אחת קודם .

 

חווית התייר ולא המחיר לתייר הם שקובעים הצלחת יעד תיירותי . תוכן איכותי גם ככלי שיווקי חשוב לא פחות מתשתיות פיסיות עליהם מרבים להלין ולדון. לתוכן וחוייה מאפיינים דומים לגידולים חקלאים.

אחד הפרדוקסים הגדולים של עולם התיירות בישראל, על כל מרכיביו השונים, הוא שכולם מדברים על ערכים מוספים וחוויה ,ובסוף מתמקדים ברמת המחיר . הגורם המכריע בחוויה התיירותית הם הערכים המוספים, התוכן המלווה והיכולת לעורר רגשות אצל התיירים .

חלקות ציונים על רמת השירות, מקצועיות , בטחון, שקט נפשי וציון לרמת החוויה ואיכותה, אינם נוכחים בדיאלוגים שבין הלקוחות לבין מרכיבי הענף ועוד פחות בין הלקוחות לבין עצמם

לקוחות רוצים לדעת מה הערך של מה שהם קונים ולא רק כמה זה יעלה להם.
ברגע שערך מוצג ללקוח באופן שהוא יכול להעריך את תרומתו לחוויה המצופה, הוא יהיה מוכן לשלם עבורו לראייה לקוחות מוכנים ומשלמים על מותגים וחוויות מחירים שהקשר בינהם למציאות יכול להיות מובן בעיקר למומחים מתחום הפסיכולוגיה

אחד מהערכים המוספים המובילים בעולם של היום הינו התוכן. תוכן ברמה גבוהה ומכוון פרסונה הינו שער הכניסה הראשי לתהליך קבלת ההחלטות של התיירים המחפשים חופשה שתהיה פסגה בחייהם. תוכן מהווה את המרכיב המרכזי בחוויה התיירותית (ולא המחיר) והמרכיב העיקרי של הלקוחות בתהליך קבלת ההחלטות שלהם. התנהלות באמצעות תוכן מול הלקוחות מחייב יצירת מערכת יחסים, שאינה רובוטית מוכוונת מערכות הזמנות.

ומה הקשר לחקלאות ?
תוכן הוא כמו גידול חקלאי, דורש טיפול ליווי טיפוח השקעה ותמיכה המניבים לאחר ולאורך זמן . כל הקלישאות מתחום החינוך רלוונטיות גם לגידול וטיפוח תוכן בארגון העיסקי.
בגלל מורכבות הטיפול בתוכן (כמו בחקלאות) מעטים מצטיינים ועוסקים בו. לא מקרי הוא שהחברות המצליחות והמרווחיות ביותר בתיירות אינן אלו שממוקדות במחיר הזול.

בחלוקה גסה ניתן לומר שהעולם הקצין לשתי אפשרויות : תוכן וחוויה מול מחיר

התיירות לישראל לא תצטיין במחיר לפחות בעשור הקרוב וכל השיח על רמת המחירים הגבוהה כמוהו כשיח על מזג האויר והמצב במזרח התיכון. לאחר הכרה במצב עניינים זה, עלינו לטפח את המוצר הישראלי לרמת חוויה ושירות יוצאי דופן שיאפילו על המחיר והדיון בו.
יש לישראל את המרכיבים ליצור חוויה יוצאת דופן למבקר, באמצעות נכסי תרבות ורוח הקיימים ומבדלים אותה מיעדים אחרים בעולם.

לא מקרי הוא שבעולם התיירות כולם מדברים על החוויה כמרכיב המרכזי ומצד ברובם המוחלט של העסקים החל ממשרד התיירות ודרומה אין אחראי מוגדר לתחום החוויה, עיצובה וניהולה .

לאחר שנתחיל (וב״ה) גם נסיים לתקן את חווית התייר ורמת התוכן המלווה אותו לפני, ותוך כדי נמצא שהדיון על המחיר יתגמד ויכנס לפרופורציה המתאימה . בשורה התחתונה ההוצאה על חופשה אינה חלק מתוכנית החיסכון של הלקוחות אלא תכילתם של תוכניות החיסכון.

אין באמור לפתור את אחריות הממשלה לעודד משקיעים לבנות בתי מלון ולהמשיך לעודד פיתוח תיירות עממית ורמת בתי מלון שאינם מפוארים ויקרים. בפועל הכשל בהיצע חדרי מלון כרוך בכשל המתמשך של כלל ההיצע של הדיור בישראל .

התיירות האפשרית מסין לארץ הקודש על ראש שמחת כולנו. ובצדק. הסיבה לציפיות הגבוהות אינה נובעת רק מהפונציאל התיירותי של ישראל עבור הסינים .הכניסה הסינית לישראל היא קודם לכל בתחום העיסקי וההשקעות בארץ ימשכו אחריהם באופן טבעי גם תנועת תיירות. בשנה שעברה כרבע מסך כל ההשקעות הזרות בישראל היה מסין. כשליש מסך כל התיירים מסין (45,000) לישראל היו אנשי עסקים.

אולם אליה וקוץ בה. הפוטנציאל הקיים בסין אל מול יכולת הקליטה בפועל של השוק הישראלי עלולים לפגוע בתדמית המוצר הישראלי כבר בשנים הקרובות. להערכתנו, יש ליצור תוכנית הכשרה לתשתיות התיירות, שתכלול התאמת בתי מלון ואתרי תיירות לאירוח הקהל הסיני. דרישות השוק הסיני מהמדינות המארחות הינן גבוהות במיוחד ויש להיערך אליהן.אין חולק שהשוק הסיני מבוסס תיירות מאורגנת וקבוצתית בעיקרו ומספרי התיירים הבודדים זניח.המספרים האסטרונומיים של כלכלת התיירות האינטרנטית בסין, רובה מוכוון להזמנות באזור המזרח הרחוק . אמנם המספר של כ-120 מיליון תיירים סינים היוצאים לשאר העולם מעורר דימיונות המזכירים את האפשרות לזכייה בפייס. בשביל הפרופורציות צריך לזכור כי סה״כ תיירים סיניים המבקרים באירופה וארה״ב גם יחד עומד על כ-7 מיליון בלבד ובהתאם צריכות להיות הציפיות .  סין (והודו) הם קטרי הצמיחה של העתיד בכל מה שקשור להתפתחות התיירות הנכנסת לישראל, אולם ללא הערכות מתאימה לקליטה מוצלחת של התיירות מסין עלול שכרנו לצאת בהפסדנו .