השינויים התכופים וחוסר היציבות בתהליכי קבלת ההחלטות גורמים לחוסר נוחות וכעס מוצדקים. מצד שני, אין סיכוי שההתנהלות הזאת תחלוף בקרוב וכדאי לקבלה כעובדה מוגמרת. 

הצעקה הופכתְ לדרך המרכזית שאנחנו מתקשרים ומעבירים מסרים. אמסלם מבין שאם היה כותב מאמר דעה על מה שהוא חושב על ביתְ המשפט לא היינו מקשיבים (הוא כנראה צודק). אז הוא צועק ומגדף ומקבל את תשומת ליבנו. אמסלם הוא המראה של תשומת ליבנו.

משברים במדינת ישראל הם השגרה הרגילה. תקופות רגיעה ושגרה הם היוצאים מהכלל. בכל זאת במדינת ישראל עד היום אין תכניות מוכנות מראש למצבי משבר כלכליים הנובעים ממלחמות, משברים גאופוליטיים או קורונה.

יום הולדת הוא זמן נאה לחשבונות נפש וקבלת החלטות הרות גורל שלא אגשים ובכל זאת אתמיד ואשוב לקבלן גם בעוד שנה בדיוק. למעלה מעשרים שנה שחגיגות יום עצמאותי בעולם הזה נחגג באדיקות, התרוננות ונחת רוח בדיוק אותו הדבר.

שוב עקצו תייר שהגיע לארץ. נסיעה של 25 דקות במונית מנתב״ג וגבו ממנו 700 ש״ח. הנהג היה כל כך אדיב שלקח את התייר גם לכספומט ובסוף העוקץ אף טרח להקפיד להוציא קבלה כחוק. למה הדבר דומה ? לשודד שנכנס לבנק ורגע לפני שהוא עוזב עם שק הכסף הוא פונה למנהל הסניף ושואל אותו על שם מי להוציא קבלה עבור הסכום שנשדד. ככה ממש.

החלטת הממשלה להקצות 30 מיליון שקלים עבור הוצאות קבועות ותחזוקת משרדים עבור חודשים יולי-דצמבר 2021, פורשה בצמצום ע״י גורמי המקצוע ועלה החשש כי ההגדרה המצומצמת עלולה לפגוע במיצוי התקציב במלואו על ידי חברי לשכת מארגני תיירות נכנסת לישראל.

בלי פסק הלכה או חג לאומי ברגע שהוא מגיע אנחנו יוצאים לחגוג את בואו . השלג הנערם משמח את הלבבות, מנער את המחשבות ומוציא אותן לטיול בנופים הלבנים.

נדמה שהדימיון מתקרב לרגע בו יכריע את המציאות והאפשרות להבדיל ביניהם תהפוך לכמעט בלתי אפשרית. קצב האירועים וההתפתחויות הופך את הימים הקרובים לעתיד רחוק ואת העתיד בכלל לחידה בלתי פתורה.  פחד הוא בושם יהודי ידוע וחביב, במיוחד על קברניטי המדינה שלא מפסיקים להזליף ממנו על כל תחומי חיינו ובמיוחד על תחום התיירות.