מאז פירסום תזכיר חוק לפיו תוכנית הסיוע תיתן מענה לחברות שמחזורן עד 100 מיליון ש״ח, אנו מרכזים מאמצים למצוא את הדרכים לכלול את חברי הלשכה שמחזור עסקיהם גבוה מ-100
מיליון ש״ח בתוך התוכנית לעסקים עד 100.
במסגרת הפעילות שוחחנו ונפגשנו עם חברי כנסת רבים מכל הוועדות הרלוונטיות בהן התקיימו דיונים בנושא התוכנית או נושאים הנושקים לעניינינו באופן עקיף.
אנו מתריעים מעל כל במה המוכנה לשמוע את טענותינו, כי אופן התנהלות הממשלה בגיבוש התוכנית הכלכלית בכלל ולעניין התיירות בפרט לוקה בחסר ונובע מצמצום חשיבתי בהבנת גודל המשבר והדרכים לטפל.
התוכניות לעניין התיירות הנכנסת נכתבות מתוך ארסנל נהלים ומושגים בירוקרטיים השייכים לעולם של חיי שגרה ואינם מותאמים למצב החירום הכאוטי בענף התיירות.
תהליכים בירוקרטיים של קבלת החלטות ויישומם בימי שגרה, אינם רלוונטיים לימים אלו.
סד ההגיון לימים רגילים בהם מתעקשים אנשי האוצר להסתופף עלול להמיט אסון על עסקים רבים. הגדרת חברות עם מחזור מעל 100 מליון לקוחה מנהלי שגרה ואינה רלוונטית לקביעות בהצעת החוק.
לקראת סוף השבוע אנו עדים לשינוי מגמה בהתייחסות לטענות ומספר ערוצי שיחות מנסים לברר את ה"איך" במקום התשובה השלילית שהיתה עד כה.
גישה חיובית אינה הבטחה לקיום ושינוי ואנו דוחים את מתק השפתיים ודורשים החלטות מחייבות שבסגרת החוק ולא בהסדרים תאורטיים לאחר שיעבור.
השינויים התכופים וחוסר היציבות בתהליכי קבלת ההחלטות גורמים לחוסר נוחות וכעס מוצדקים. מצד שני, אין סיכוי שההתנהלות הזאת תחלוף בקרוב וכדאי לקבלה כעובדה מוגמרת.
