מאז חודש מרץ 2020 נוקטת הממשלה במדיניות המבוססת על מניעה באמצעות השלילה. כלי הסגר נשלף שוב ושוב מהנדן ובכל פעם הוא יוצא אל הקרב שחוק וכהה הרבה יותר.
הסברים בדיעבד יש למכביר והם מתרבים במהירות המוטציות. כבישי ישראל עמוסים ביום שלאחר הסגר כמעט בדיוק כפי שהיו ביום שלפני סיום הסגר.
תירוצים והסברים אינם יכולים להיות אלטרנטיבה לתוצאות מתבקשות. והנה עומדות רגלינו לקראת פיתחו של חודש מרץ 2021 ועדיין אנחנו נמצאים במעמקי המנהרה שהאור בקציה בקושי ניכר. צריך להודות על האמת, לאף אחד אין באמת מושג איך מנהלים משבר בסדר גודל וסוג שכזה. הקריאה הנרגשת להקשיב לדעת ״המומחים״ גם היא מוצאת אותנו מקשיבים במבוכה לדברי פרופסורים רבים שאומרים את הדבר והיפוכו, כל אחד לשיטתו, הבנתו וניסיונו המתהווה תוך כדי דיבור סביב שולחן טלוויזיוני.
אסטרטגיית ה״למה לא״ פשטה את הרגל זה מכבר. עדויות ברורות לפשיטת הרגל הניהולית של המשבר ניכרים בפעולות מרי אזרחי המתרבות מיום ליום.
סקטורים רבים מכובדים שומרי ורודפי חוק בימים כתיקונם מודיעים בריש גלי על כוונתם להפר את החוק ולפעול בניגוד להנחיות. אין מדובר במרי חברתי פוליטי אלא במרי עסקי כלכלי של השוק הפרטי כנגד מקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות.
הגיע הזמן שאסטרטגיית ה״למה לא ״ תוחלף לאלתר לאסטרטגיה של ״איך כן״. לאחר שנה של דריכה במקום ואף נסיגה לאחור חייבים לשנות ״דיסקט״.
השוק הפרטי כבר שינה דיסקט ויצא לדרכו בניגוד לחוקים ותקנות. טוב יהיה אם מקבלי ההחלטות יפסיקו למחזר את עצמם וההחלטות הקבועות שלהם מאז מרץ 20 ללא תכלית ותוצאה.
כל החלטה שיוצאת מתחת ידי אנשי המקצוע והשלטון צריכה לענות לשאלה המתחילה ב-״איך כן…״ גם איך כן תיירות נכנסת.
המתווים הקיימים ומתן אפשרות בשלב הראשון כניסת תיירים מחוסנים שאינם מסוכנים הינם בטוחים יותר מכל המתווים להפעלת מסעדות, תחבורה ציבורית, הופעות ועוד שורה של פעילויות שיותרו בקרוב.