תוצאות הבחירות השבוע הן מראה מדויקת של החברה הישראלית ומשקפות את מי שאנחנו ומה הן הבעיות שלנו.
החברה הישראלית ניחנת ביכולת אדירה של ביקורת על כל ענייני החיים (של אחרים), ובמיעוט מוגזם של חוש ביקורת עצמית.
בעוד אנחנו שקועים עד צוואר בניסיון להבין לאן פני ענף התיירות מועדות וכיצד ומתי תחודש תנועת התיירות לישראל, אי אפשר שלא להרהר בעובדה שבמדינה שככה נראים תהליכי קבלת ההחלטות והבחירות שלה, אין באמת ציפייה לחשיבה מאורגנת ושיטתית בעניין התיירות בכלל והנכנסת בפרט.
אחרי למעלה משנה בתוך המשבר, היום כבר היה אמור להיות ברור לחלוטין כיצד תנוהל תנועת התיירות לישראל לכשיוחלט לחדשה.
ובעניין החידוש, דעתנו אינה מצליחה להשיג את ההבנה הנדרשת להחלטת הממשלה לאשר לעשרות אלפי ישראלים מחוסנים לטוס ליוון שבוערת מקורונה בימים אלו, ולשוב ללא כל מגבלה לארץ, ומצד שני לא לאפשר בשום פנים ואופן לתיירים מחוסנים להיכנס לישראל.
העולם כמובן לא יקבל התנהלות זאת, ומדינות שישראלים מחוסנים ירצו לטוס אליהן ידרשו שאזרחים מחוסנים שלהן יוכלו לבקר בישראל.
בכל שנה אנו מצווים : ״חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִילּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרָיִם״
השנה אנחנו שמחים במיוחד לקיים מצווה זאת בנפש חפצה ולב שמח.
הלוואי ונצא כולנו, כולל מקבלי ההחלטות, על גורלנו, מהכבלים והאזיקים שמגבילים את המחשבות והרוח החופשית.