מרכזיותו וחשיבותו של הצילום (והסלפי) בעולם התיירות

לפני כמה שנים כתבתי את הרשומה  "התמונה ברשת החברתית" – החוליה החדשה בשרשרת השיווק בענף התיירות

הדברים נותרו נכונים ואף התעצמו מאוד מאז. בני האדם משתנים ומתפתחים והיום במקום רמ"ח אברים יש לנו רמ"ט אברים עם הצטרפות הסלולרי למכלול גופנו. בכל אתרי התיירות נראים מכל עבר מוטות לצילומי סלפי. פעם תיירים עמדו עם הפנים אל האתר והנוף והיום לפחות לרגעים מספר (החשובים ביותר בעיני התיירים), הם עומדים עם הגב לאתר מצלמים ומצטלמים ללא הרף.

בעולם של היום חווית השיתוף הפכה לחשוב יותר מהחוויה בעצמה .אם בעבר נסענו לבקר באתרי התיירות היום אנחנו נוסעים להצטלם באתרי התיירות. אם לא הצטלמת – לא היית שם.

בעוד שמקומה של התמונה בחווית התייר הפך למרכזי ומוביל, אתרי התיירות, מקומות הלינה והתוכניות שמרכיבים המארגנים אינם מקדישים מחשבה לנושא הצילום והוא מרחף כמוטיב קיים וברור מאליו.

אוסטרליה לדוגמא הכירה בחשיבות התמונה ואף הקדישו לעניין מחשבה ופיתחו "שירותי סלפי" לתיירים בפרויקט המדליק שמוצג בוידאו הזה :

"יועץ צילום בתיירות" הוא תפקיד חדש ומתבקש. גורם שמתייחס לנושא "חווית הצילום" של התייר כעניין מובנה ומתוכנן לפרטיו החל מרגע ההגעה ועד לרגע העזיבה את הארץ. על "חווית התייר" כולם מדברים (ולא עושים מספיק). ״תוכנית הצילום והשיתוף״ בחבילת התיור עדיין איננה נדבך מחייב כמו מקום הלינה ההסעה וההדרכה.

הצילום הוא מרכיב הכרחי בחווית התייר ונדבך מרכזי בצורך שלו לשתף. בימנו חוויה לא תוכל להיות שלמה ומספקת אם לא נוכל גם לחלוק אותה באמצעות הרשתות החברתיות.

בבית המלון צריכים לחשוב על תאורה שלוקחת בחשבון את הצילום באמצעות הסלולרי,ְ המארגנים צריכים לארגן מראש את מקומות הצילום ולסייע בידי התיירים בטיפים לתמונות מוצלחות ומרגשות בזמן הסיור.

מרכזיותו של הצילום בחווית התיור פותחת שער חדש לערוצי שיווק וקידום באמצעות הרשתות החברתיות. מינוף של ״תוכנית צילום״ כחלק מחבילת התיור, יכול לאפשר לגורמי התיירות לעודד שיתוף המתייג לדוגמא את האתר והסיור , באופן שקידומו ישען גם על מבקרים המעידים באופן אותנטי את מה שאנחנו מנסים לספר באמצעות קמפיינים יקרים ומורכבים . תוכנית קידום ברשתות החברתיות באמצעות ״חווית השיתוף המצולמת״ של התיירים הינה תורה חדשה שיש לפתחה ויפה דקה אחת קודם .

maxresdefault

תיירות וחקלאות הם סוגים שונים של אותו הדבר

 

חווית התייר ולא המחיר לתייר הם שקובעים הצלחת יעד תיירותי . תוכן איכותי גם ככלי שיווקי חשוב לא פחות מתשתיות פיסיות עליהם מרבים להלין ולדון. לתוכן וחוייה מאפיינים דומים לגידולים חקלאים.

אחד הפרדוקסים הגדולים של עולם התיירות בישראל, על כל מרכיביו השונים, הוא שכולם מדברים על ערכים מוספים וחוויה ,ובסוף מתמקדים ברמת המחיר . הגורם המכריע בחוויה התיירותית הם הערכים המוספים, התוכן המלווה והיכולת לעורר רגשות אצל התיירים .

חלקות ציונים על רמת השירות, מקצועיות , בטחון, שקט נפשי וציון לרמת החוויה ואיכותה, אינם נוכחים בדיאלוגים שבין הלקוחות לבין מרכיבי הענף ועוד פחות בין הלקוחות לבין עצמם

לקוחות רוצים לדעת מה הערך של מה שהם קונים ולא רק כמה זה יעלה להם.
ברגע שערך מוצג ללקוח באופן שהוא יכול להעריך את תרומתו לחוויה המצופה, הוא יהיה מוכן לשלם עבורו לראייה לקוחות מוכנים ומשלמים על מותגים וחוויות מחירים שהקשר בינהם למציאות יכול להיות מובן בעיקר למומחים מתחום הפסיכולוגיה

אחד מהערכים המוספים המובילים בעולם של היום הינו התוכן. תוכן ברמה גבוהה ומכוון פרסונה הינו שער הכניסה הראשי לתהליך קבלת ההחלטות של התיירים המחפשים חופשה שתהיה פסגה בחייהם. תוכן מהווה את המרכיב המרכזי בחוויה התיירותית (ולא המחיר) והמרכיב העיקרי של הלקוחות בתהליך קבלת ההחלטות שלהם. התנהלות באמצעות תוכן מול הלקוחות מחייב יצירת מערכת יחסים, שאינה רובוטית מוכוונת מערכות הזמנות.

ומה הקשר לחקלאות ?
תוכן הוא כמו גידול חקלאי, דורש טיפול ליווי טיפוח השקעה ותמיכה המניבים לאחר ולאורך זמן . כל הקלישאות מתחום החינוך רלוונטיות גם לגידול וטיפוח תוכן בארגון העיסקי.
בגלל מורכבות הטיפול בתוכן (כמו בחקלאות) מעטים מצטיינים ועוסקים בו. לא מקרי הוא שהחברות המצליחות והמרווחיות ביותר בתיירות אינן אלו שממוקדות במחיר הזול.

בחלוקה גסה ניתן לומר שהעולם הקצין לשתי אפשרויות : תוכן וחוויה מול מחיר

התיירות לישראל לא תצטיין במחיר לפחות בעשור הקרוב וכל השיח על רמת המחירים הגבוהה כמוהו כשיח על מזג האויר והמצב במזרח התיכון. לאחר הכרה במצב עניינים זה, עלינו לטפח את המוצר הישראלי לרמת חוויה ושירות יוצאי דופן שיאפילו על המחיר והדיון בו.
יש לישראל את המרכיבים ליצור חוויה יוצאת דופן למבקר, באמצעות נכסי תרבות ורוח הקיימים ומבדלים אותה מיעדים אחרים בעולם.

לא מקרי הוא שבעולם התיירות כולם מדברים על החוויה כמרכיב המרכזי ומצד ברובם המוחלט של העסקים החל ממשרד התיירות ודרומה אין אחראי מוגדר לתחום החוויה, עיצובה וניהולה .

לאחר שנתחיל (וב״ה) גם נסיים לתקן את חווית התייר ורמת התוכן המלווה אותו לפני, ותוך כדי נמצא שהדיון על המחיר יתגמד ויכנס לפרופורציה המתאימה . בשורה התחתונה ההוצאה על חופשה אינה חלק מתוכנית החיסכון של הלקוחות אלא תכילתם של תוכניות החיסכון.

אין באמור לפתור את אחריות הממשלה לעודד משקיעים לבנות בתי מלון ולהמשיך לעודד פיתוח תיירות עממית ורמת בתי מלון שאינם מפוארים ויקרים. בפועל הכשל בהיצע חדרי מלון כרוך בכשל המתמשך של כלל ההיצע של הדיור בישראל .

Bleisure: business + leisure

bleisure

טרנד ה-Bleisure אינו חדש והוא קיים גם אם לא הוגדר ונחקר כפי שנעשה בשנים האחרונות.

המגמה של שילוב עסקים ותיירות פנאי מאפיינת את דור אנשי העסקים הצעירים יותר וככל שהיא נעשית באופו מובנה ומוסכם עם מקומות העבודה היא משפרת את שביעות הרצון של העובדים ואת נאמנותם למקום עבודה, כך לפי סקרים שנעשו.

חברת Bridge Street Global ערכה סקר בסוף  בנושא ולפי תוצאותיו 46% מהנוסעים העיסקיים מוסיפים זמן לנסיעה בו הם משלבים תיור וסיור שאינם קשורים לסיבת נסיעתם העיסקית. 83% מנצלים את הזמן הנוסף לעבודה להיכרות של העיר בה הם מבקרים ואת עיקר הזמנים הם מבלים בסיורים-Sightseeing c ביקור במסעדות אופנתיות וסיורי אומנות ותרבות. 75% מאנשי העסקים השותפים לטרנד המתפתח של Bleisure מדווחים שהוא תורם להבנת התרבות והידע שלהם הרלוונטים לעבודה.

הדברים אמנם נשמעים  כברורים מאליהם אולם הם אינן באים לידי ביטוי מספיק בשירותים והאירוח שמספקים מארגני התיירות ובתי המלון.

1214bleisure

התיירות העיסקית לישראל הכוללת גם כנסים אינה מובילה במספרים אך תרומתה בהכנסות כפולה מזו של התייר המגיע מלכתחילה לסיור ותיור בלבד.

התיירות העיסקית מסין לדוגמא, מהווה כשליש מסך כל התנועה והיא מתעתדת לגדול ככל שהסינים ימשיכו להוביל בהשקעות הזרות בישראל.

 

המסקנה המיידית והמתבקשת היא, שחבילת השירותים לאנשי עסקים המגיעים לישראל צריכה לקחת בחשבון את המגמה המתפתחת של ה-Bleisure ולכל מענה של טיסות העברות ומלון יש להציע באופן יזום הצעות בהתאם.

לינק לסקר שערכה חברת  Bridge Street Global בנושא :   קליק לסקר

 

סוגי התיירים ותרומתם הכלכלית לישראל חשובים לא פחות מסך מספרם

DCIM100MEDIADJI_0507.JPG
הכל זה מלמעלה

לא סוד הוא כי בעוד מספרי התיירים בעולם עולים מידי שנה בממוצע של כחמישה אחוז בישראל עלה מספר התיירים הנכנסים בעשור האחרון כולו ב- 1.4% בלבד .

ישראל כהרגלה ובתחומים רבים(לטוב ולרע)היא היוצא מהכלל שאינו מעיד על הכלל.

מכאן החשיבות לבחינת סוגי התיירים ותרומתם הכלכלית למשק בישראל . דוגמא מובהקת למספרי תיירים שתרומתם הכלכלית נמוכה יחסית הם תיירי היום. אלו המגיעים ליממה אחת בה הם תרים את הארץ בחטף ושבים ליעדם העיקרי. בעבר פלח זה היה משמעותי אולם המשברים במצרים ורוסיה צימצם פלח תיירותי זה מאוד .

אמנם כל תייר חשוב אך בחשבון הרווח והפסד יש חשובים יותר וחשובים פחות.

המסקנה המתבקשת היא שיש להשקיע יותר בסוגי התיירים שהוצאתם הממוצעת ליום בישראל גבוהה יותר . עפ״י נתוני משרד התיירות התפלגות ההוצאה הממוצעת לתיירים לפי סוגם היא כדלהלן :

ממוצע הוצאות ליום לתייר מאורגן/ קבוצתי – 237$

ממוצע הוצאות ליום לתייר עצמאי – 170$

ממוצע הוצאות ליו תייר כנסים – 273$

מהנתונים עולה כי ממוצע ההוצאה לתייר ליום בקבוצה גבוה ב-40% ממוצע יחסית לתייר העצמאי. תרומתו של תייר הכנסים והתערוכות עוד גבוהה יותר ועומדת על 60% יותר מהעצמאי. חשוב מכך תיירי הקבוצות מסיירים ברחבי הארץ ותורמים לכלכלה בפריפיות המרוחקות ממרכזי תל אביב וירושלים

כאמור התרומה הכלכלית בפועל (כסף) היא החשובה. מדד תרומה כלכלית לתייר הינו סרגל החשוב ולדעתנו יש להוסיף "מקדם תרומה כלכלית" לספירת התיירים וסוגם המפורסמים מזמן לזמן.

אחד נגד מאה – מסחר ועסקים בעידן הרשתות החברתיות

1-one-against-many

על הרשתות החברתיות נאמר כבר הרבה ועדיין נעשה יחסית מעט מאוד על ידי ארגונים בכלל ועסקיים בפרט. אין ספק שהעולם הופך "שטוח" יותר שקוף יותר ווירטואלי יותר, באופן שעדיין לא נתפס או מובן על ידי עסקים רבים.

את המשחק הטלוזיוני "אחד נגד מאה" מכירים רבים, במידה רבה הוא משקף נאמנה את תמונת השוק המתהווה בין לקוחות לעסקים ומוכרים. באופן ציורי ניתן לומר כי כיום הלקוח המגיע אל בית העסק , ואין זה משנה אם הוא מגיע פיסית או וירטואלית לאתר , אינו מגיע לבדו כפי שנהג בעבר אלה מוקף "במאה" חברים (לפחות) תומכים ומייעצים.

הרשתות החברתיות המחוללות את "חכמת ההמונים" גורמות בפועל למצב לפיו הלקוח מגיע אל בית העסק כשהוא מלווה במאות ויותר חברים יועצים וממליצים.

המפגש האינטימי מן העבר בין "קונה למוכר" מתחלף במציאות של הרשתות החברתיות למפגש בין "קונים למוכר” וכל עיסקה הופכת בנסיבות מסויימות לתוכנית ריאליטי בזמן אמת.

הבנה בסיסית זו טרם הוטמעה בעולם העיסקי ומודל המכירות עדיין בנוי על עובד אחד (להלן המוכרן) המתמודד עם קונה אחד המיוצג על ידי חברים ויועצים רבים מאוד (להלן הקונה) מכוון שהאינטראקציה בין הלקוח למוכר מתחלפת לאינטראקציית "אחד נגד מאה" יהיה זה רק הגיוני שהעובד הנמצא בחזית מול הלקוח\לקוחות יהנה מתמיכה של חבריו לעבודה. כלומר שאל כל אינטראקציית מכירה יסייעו בידי ״המוכר בחזית״ חבריו לעבודהשיוכלו יחד להתמודד מול הקונה-קונים.בעידן הנוכחי בכדי להצמודד עם אתגרי השיווק והמכירות המעבר לצוותים מתבקש וחיוני. מול קונה-קונים צריך להעמיד מוכר-מוכרים.

כפי שההמונים מתארגנים יחדיו לקניה בודדת של חבר אחד מבינהם כך צריכים העסקים להעמיד צוותים למכירה מול הלקוח-לקוחות . במרבית העסקים בתיירות  ערוצי המידע בנויים בצורת כוכב בין ההנהלה לעובדים ומעט מאוד בין העובדים לעצמם ועבודה בצוותים לטיפול בעיסקה הבודדת. מהותה של רשת פנים ארגונית שכזו הוא רמת שיוויון גבוהה בין מנהלים ועובדים ושקיפות ארגונית בכל הקשור למידע  .

פירותיה של רשת חברתית פנים ארגונית המושטטת על שקיפות ושיוויון יכולים להוות מרכיב חשוב ברשת החברתית אותה אמור הארגון לפתח אל מול לקוחותיו.

הפלישה הסינית אליה וקוץ בה

התיירות האפשרית מסין לארץ הקודש על ראש שמחת כולנו. ובצדק. הסיבה לציפיות הגבוהות אינה נובעת רק מהפונציאל התיירותי של ישראל עבור הסינים .הכניסה הסינית לישראל היא קודם לכל בתחום העיסקי וההשקעות בארץ ימשכו אחריהם באופן טבעי גם תנועת תיירות. בשנה שעברה כרבע מסך כל ההשקעות הזרות בישראל היה מסין. כשליש מסך כל התיירים מסין (45,000) לישראל היו אנשי עסקים.

280420rad82588@DSCF5082
טיסת הינאן הסינית נוחתת בנתב״ג

אולם אליה וקוץ בה. הפוטנציאל הקיים בסין אל מול יכולת הקליטה בפועל של השוק הישראלי עלולים לפגוע בתדמית המוצר הישראלי כבר בשנים הקרובות. להערכתנו, יש ליצור תוכנית הכשרה לתשתיות התיירות, שתכלול התאמת בתי מלון ואתרי תיירות לאירוח הקהל הסיני. דרישות השוק הסיני מהמדינות המארחות הינן גבוהות במיוחד ויש להיערך אליהן.אין חולק שהשוק הסיני מבוסס תיירות מאורגנת וקבוצתית בעיקרו ומספרי התיירים הבודדים זניח.המספרים האסטרונומיים של כלכלת התיירות האינטרנטית בסין, רובה מוכוון להזמנות באזור המזרח הרחוק . אמנם המספר של כ-120 מיליון תיירים סינים היוצאים לשאר העולם מעורר דימיונות המזכירים את האפשרות לזכייה בפייס. בשביל הפרופורציות צריך לזכור כי סה״כ תיירים סיניים המבקרים באירופה וארה״ב גם יחד עומד על כ-7 מיליון בלבד ובהתאם צריכות להיות הציפיות .  סין (והודו) הם קטרי הצמיחה של העתיד בכל מה שקשור להתפתחות התיירות הנכנסת לישראל, אולם ללא הערכות מתאימה לקליטה מוצלחת של התיירות מסין עלול שכרנו לצאת בהפסדנו .

איך מידע יכול לעזור לך לשפר פלאים את אסטרטגיית שיווק התוכן שלך

כאשר 60 אחוז מאנשי שיווק ה- B2C מתכננים להגדיל את הוצאות שיווק התוכן שלהם, זה כנראה הזמן הנכון להתחיל לחשוב ברצינות על איך מידע משפיע על אסטרטגיית שיווק התוכן שלך. שמענו המון על תפקידו של מידע בשיווק תוכן, אבל לרוב השיח הזה מוגבל לדיסציפלינות כמו חקר מילות מפתח וזיהוי משפיענים. בואו נראה כיצד באמת שמים 'מידע' בלב אסטרטגיית שיווק תוכן, ואיך משתמשים בו על מנת לחולל שינוי אמתי.

איזה מידע אתה צריך לאסוף?

תמונה

התכנים באתר שלך – בלב כל אסטרטגיית שיווק תוכן יושב לוח מערכת, והמסמך הזה צריך להניע את המידע שאתה חוקר. כל דבר בלוח הזה הוא נושא לחקירה – מסוג התוכן ועד כותרות הבלוג, זמני פרסום, קטגוריזציה של התכנים, מחברים ועוד. אם כבר נמצא ברשותך לוח כזה, אז יש לך נקודת התחלה מצוינת לנתח מה המידע אומר לך על אסטרטגיית שיווק התוכן שלך. באופן אידיאלי תציג את המידע על התוכן שלך כטבלה המראה לגבי כל פוסט שפורסם נתונים כמו כותב, זמן פרסום, קטגוריית תוכן – ובנוסף נתונים לגבי מדדי ביצוע כמו ביקורים, שיתופים, המרות וכד'.   

התכנים של המתחרים שלך: זה נחמד שאתה יכול ללמוד את המתחרים שלך בדיוק באותה דרך, גם אם יש לך פחות נגישות למידע הרלוונטי. סקירה של תכני המתחרים וזיהוי האסטרטגיה שלהם עשויים להיות בעלי ערך רב, לגלות לך הזדמנויות חדשות, ולעזור לך לזהות נושאים שכדאי להתמקד בהם. 

פוסטים מתארחים ותוכן חיצוני: בדומה ללימוד המתחרים שלך, גם לעקוב אחר תוכן שאתה מפרסם בפלטפורמות שאינן האתר שלך – עשוי לדרוש מאמץ מיוחד, אבל זהו מאמץ כדאי. נסה לחלץ את אותם נתונים שיש לך לגבי התכנים המתפרסמים באתר שלך. אם אתה מתמקד גם בSEO, אולי כדאי לעקוב אחר משתנים נוספים, כמו דירוג עמוד.

תוכן במדיה החברתית: מידע חברתי הוא בעל כוח עצום בהנעת אסטרטגיית שיווק תוכן, כיוון שזה יכול לעזור לך בקבלת החלטות – מנושא התוכן ועד משקלו בתכנית הכללית שלך. למשל, אפשר להוציא נתונים מ Facebook Insights על ביצוע לפי סוג פוסט. המידע הזה יכול לעזור לך להבין איך התוכן שלך מתקבל בקרב הקהל. בנוסף, אתה יכול לחלץ מידע מהרשתות אשר יעזור לך ללמוד את הקהל שלך יותר טוב, זאת באמצעות כלים כמו Optimal Social.

מידע נוסף שכדאי לבדוק: קיימים מקורות נוספים לאיסוף מידע, כמו: Followerwonk – שיכול לעזור לך לזהות ולדרג משפיענים; Keyword Planner – כלי של גוגל שמספק מידע על חיפוש מילות מפתח; Ubersuggest – שמציע מילות מפתח קרובות מבחינה סמנטית – שחשוב לקחת בחשבון בתכנית התוכן.

איך למנף את המידע

המידע העשיר שעומד לרשותך כרגע, יכול לשנות באופן רדיקלי את הדרך שבה אתה מנהל את מאמץ שיווק התוכן שלך. השתמש במידע על מנת לחדד ולשפר את מרכיבי המפתח באסטרטגיית התוכן שלך, או אף לחולל מהפיכה באסטרטגיה שלך, במידה והתוצאות מראות שאתה בכיוון הלא נכון. המידע הוא מצפן שיכול להוביל אותך למסקנות שונות, כמו: כדאי להציב יותר תכנים בימים שני ושישי – כי אז המעורבות היא הכי גבוהה; כדאי לבקש מכותב X לכתוב יותר תכנים, או להשתמש בסגנון שלו בהדרכת כותבי תוכן אחרים; כדאי להפחית את הסטטוסים בפייסבוק לטובת תמונות ועוד ועוד. 

התוצאות

אם תעשה שימוש במידע הזה באופן עקבי ולאורך זמן, ותפתח "תרבות מכוונת מידע", תוכל לבצע שינוי משמעותי לטובה במאמץ שיווק התוכן שלך. תוכל להשתפר כל הזמן – למשוך יותר תנועה, יותר מעורבות ויותר המרות ולקוחות. 

למאמר המלא הקליקו