אחד נגד מאה – מסחר ועסקים בעידן הרשתות החברתיות

1-one-against-many

על הרשתות החברתיות נאמר כבר הרבה ועדיין נעשה יחסית מעט מאוד על ידי ארגונים בכלל ועסקיים בפרט. אין ספק שהעולם הופך "שטוח" יותר שקוף יותר ווירטואלי יותר, באופן שעדיין לא נתפס או מובן על ידי עסקים רבים.

את המשחק הטלוזיוני "אחד נגד מאה" מכירים רבים, במידה רבה הוא משקף נאמנה את תמונת השוק המתהווה בין לקוחות לעסקים ומוכרים. באופן ציורי ניתן לומר כי כיום הלקוח המגיע אל בית העסק , ואין זה משנה אם הוא מגיע פיסית או וירטואלית לאתר , אינו מגיע לבדו כפי שנהג בעבר אלה מוקף "במאה" חברים (לפחות) תומכים ומייעצים.

הרשתות החברתיות המחוללות את "חכמת ההמונים" גורמות בפועל למצב לפיו הלקוח מגיע אל בית העסק כשהוא מלווה במאות ויותר חברים יועצים וממליצים.

המפגש האינטימי מן העבר בין "קונה למוכר" מתחלף במציאות של הרשתות החברתיות למפגש בין "קונים למוכר” וכל עיסקה הופכת בנסיבות מסויימות לתוכנית ריאליטי בזמן אמת.

הבנה בסיסית זו טרם הוטמעה בעולם העיסקי ומודל המכירות עדיין בנוי על עובד אחד (להלן המוכרן) המתמודד עם קונה אחד המיוצג על ידי חברים ויועצים רבים מאוד (להלן הקונה) מכוון שהאינטראקציה בין הלקוח למוכר מתחלפת לאינטראקציית "אחד נגד מאה" יהיה זה רק הגיוני שהעובד הנמצא בחזית מול הלקוח\לקוחות יהנה מתמיכה של חבריו לעבודה. כלומר שאל כל אינטראקציית מכירה יסייעו בידי ״המוכר בחזית״ חבריו לעבודהשיוכלו יחד להתמודד מול הקונה-קונים.בעידן הנוכחי בכדי להצמודד עם אתגרי השיווק והמכירות המעבר לצוותים מתבקש וחיוני. מול קונה-קונים צריך להעמיד מוכר-מוכרים.

כפי שההמונים מתארגנים יחדיו לקניה בודדת של חבר אחד מבינהם כך צריכים העסקים להעמיד צוותים למכירה מול הלקוח-לקוחות . במרבית העסקים בתיירות  ערוצי המידע בנויים בצורת כוכב בין ההנהלה לעובדים ומעט מאוד בין העובדים לעצמם ועבודה בצוותים לטיפול בעיסקה הבודדת. מהותה של רשת פנים ארגונית שכזו הוא רמת שיוויון גבוהה בין מנהלים ועובדים ושקיפות ארגונית בכל הקשור למידע  .

פירותיה של רשת חברתית פנים ארגונית המושטטת על שקיפות ושיוויון יכולים להוות מרכיב חשוב ברשת החברתית אותה אמור הארגון לפתח אל מול לקוחותיו.

אונליין ללא הפסקה

בתעשיית הטלקום מקווים לעשות את הצעד הבא לעולם מקושר –אשר ישנה מן היסוד את הדרך בה אנו חיים, עובדים ומשחקים

 עסקי הטלקום המסורתיים שהיו סיבת הקיום של ועידת המובייל העולמית בברצלונה הפכו בוועידת 2014 למופע צדדי.

תמונההאירוע התמקד במגמות הטכנולוגיה המחוברת על כל צורותיה – כאשר השיחות הקוליות והטקסטים המסורתיים נדחקו לשוליים.

מרבית המציגים בקונגרס התמקדו בדור הבא של מכשירים ושירותים שמטרתם: עולם אונליין ללא הפסקה. 

בראיון שערך כתב ה-Financial Times עם Anne Bouverot, מנכ"ל GSMA, החברה שארגנה את הוועידה, נמסר כי הדגש בוועידה השנה הינו על מיצוב תעשיית הסלולר כפלטפורמה לחדשנות. עוד היא ציינה כי ההכוונה היא לשותפויות בין חברות טלקום לחברות אינטרנט גדולות.

 

באירוע השתתפו קבוצות כמו פייסבוק ו- וואטסאפ (שנרכשה לאחרונה ע"י פייסבוק תמורת 19 מיליארד דולר), שבעבר נתפשו ע"י מנהלי חברות טלקום כמתחרות הרוכבות חינם על גבי הרשתות היקרות שלהם. כעת מושם דגש על זיהוי של מטרה משותפת – לחבר את כולם.

עם הדגש על גישה ללקוחות חדשים והעמקה של מערכת היחסים עם לקוחות קיימים באמצעות הפיכת הטלפון לכלי מרכזי בתשלום עבור סחורות, ניטור בריאות וחינוך

ילדים, הצד האפל של הדיון הוא סביב נושאים של פרטיות ושימוש בנתונים. פתרון אחד שהוצג בוועידה הינו שירות המאפשר למפעילים סלולאריים להשתמש בחלק מכרטיס הסים לאחסון מידע מאובטח.

יש לציין, כי תעשיית הטלקום מנסה מזה זמן מה להגדיר את עצמה מחדש ולמצב את הטלקום כחלק מהמערכת האקולוגית הדיגיטלית במקום כעסקי תשתית איטיים. בעבר, ניסיונות אלה לא הוכתרו בהצלחה גדולה.

To Be Mobile or Not to Be

To Be Mobile or Not to Be

לראשונה אפליקציית הסלולר של פייסבוק מניעה יותר תנועת גולשים לאתרי האינטרנט מגרסת המחשב השולחני באמצעות הדפדפנים. בעוד מרבית העסקים עושים התאמות בלבד לאתרים קיימים שיוכלו להכיל תנועה שמגיעה גם מסלולר , אנחנו מתקרבים לרגע בו אתרים יהיו מבוססי מובייל המותאמים גם לגרסה שולחנית.