על הרשתות החברתיות נאמר כבר הרבה ועדיין נעשה יחסית מעט מאוד על ידי ארגונים בכלל ועסקיים בפרט. אין ספק שהעולם הופך "שטוח" יותר שקוף יותר ווירטואלי יותר, באופן שעדיין לא נתפס או מובן על ידי עסקים רבים.
את המשחק הטלוזיוני "אחד נגד מאה" מכירים רבים, במידה רבה הוא משקף נאמנה את תמונת השוק המתהווה בין לקוחות לעסקים ומוכרים. באופן ציורי ניתן לומר כי כיום הלקוח המגיע אל בית העסק , ואין זה משנה אם הוא מגיע פיסית או וירטואלית לאתר , אינו מגיע לבדו כפי שנהג בעבר אלה מוקף "במאה" חברים (לפחות) תומכים ומייעצים.
הרשתות החברתיות המחוללות את "חכמת ההמונים" גורמות בפועל למצב לפיו הלקוח מגיע אל בית העסק כשהוא מלווה במאות ויותר חברים יועצים וממליצים.
המפגש האינטימי מן העבר בין "קונה למוכר" מתחלף במציאות של הרשתות החברתיות למפגש בין "קונים למוכר” וכל עיסקה הופכת בנסיבות מסויימות לתוכנית ריאליטי בזמן אמת.
הבנה בסיסית זו טרם הוטמעה בעולם העיסקי ומודל המכירות עדיין בנוי על עובד אחד (להלן המוכרן) המתמודד עם קונה אחד המיוצג על ידי חברים ויועצים רבים מאוד (להלן הקונה) מכוון שהאינטראקציה בין הלקוח למוכר מתחלפת לאינטראקציית "אחד נגד מאה" יהיה זה רק הגיוני שהעובד הנמצא בחזית מול הלקוח\לקוחות יהנה מתמיכה של חבריו לעבודה. כלומר שאל כל אינטראקציית מכירה יסייעו בידי ״המוכר בחזית״ חבריו לעבודהשיוכלו יחד להתמודד מול הקונה-קונים.בעידן הנוכחי בכדי להצמודד עם אתגרי השיווק והמכירות המעבר לצוותים מתבקש וחיוני. מול קונה-קונים צריך להעמיד מוכר-מוכרים.
כפי שההמונים מתארגנים יחדיו לקניה בודדת של חבר אחד מבינהם כך צריכים העסקים להעמיד צוותים למכירה מול הלקוח-לקוחות . במרבית העסקים בתיירות ערוצי המידע בנויים בצורת כוכב בין ההנהלה לעובדים ומעט מאוד בין העובדים לעצמם ועבודה בצוותים לטיפול בעיסקה הבודדת. מהותה של רשת פנים ארגונית שכזו הוא רמת שיוויון גבוהה בין מנהלים ועובדים ושקיפות ארגונית בכל הקשור למידע .
פירותיה של רשת חברתית פנים ארגונית המושטטת על שקיפות ושיוויון יכולים להוות מרכיב חשוב ברשת החברתית אותה אמור הארגון לפתח אל מול לקוחותיו.
שבר הביטחוני האחרון תפס את ענף התיירות – שוב – בהפתעה. 
