חווית התייר ולא המחיר לתייר הם שקובעים הצלחת יעד תיירותי . תוכן איכותי גם ככלי שיווקי חשוב לא פחות מתשתיות פיסיות עליהם מרבים להלין ולדון. לתוכן וחוייה מאפיינים דומים לגידולים חקלאים.
אחד הפרדוקסים הגדולים של עולם התיירות בישראל, על כל מרכיביו השונים, הוא שכולם מדברים על ערכים מוספים וחוויה ,ובסוף מתמקדים ברמת המחיר . הגורם המכריע בחוויה התיירותית הם הערכים המוספים, התוכן המלווה והיכולת לעורר רגשות אצל התיירים .
חלקות ציונים על רמת השירות, מקצועיות , בטחון, שקט נפשי וציון לרמת החוויה ואיכותה, אינם נוכחים בדיאלוגים שבין הלקוחות לבין מרכיבי הענף ועוד פחות בין הלקוחות לבין עצמם
לקוחות רוצים לדעת מה הערך של מה שהם קונים ולא רק כמה זה יעלה להם.
ברגע שערך מוצג ללקוח באופן שהוא יכול להעריך את תרומתו לחוויה המצופה, הוא יהיה מוכן לשלם עבורו לראייה לקוחות מוכנים ומשלמים על מותגים וחוויות מחירים שהקשר בינהם למציאות יכול להיות מובן בעיקר למומחים מתחום הפסיכולוגיה
אחד מהערכים המוספים המובילים בעולם של היום הינו התוכן. תוכן ברמה גבוהה ומכוון פרסונה הינו שער הכניסה הראשי לתהליך קבלת ההחלטות של התיירים המחפשים חופשה שתהיה פסגה בחייהם. תוכן מהווה את המרכיב המרכזי בחוויה התיירותית (ולא המחיר) והמרכיב העיקרי של הלקוחות בתהליך קבלת ההחלטות שלהם. התנהלות באמצעות תוכן מול הלקוחות מחייב יצירת מערכת יחסים, שאינה רובוטית מוכוונת מערכות הזמנות.
ומה הקשר לחקלאות ?
תוכן הוא כמו גידול חקלאי, דורש טיפול ליווי טיפוח השקעה ותמיכה המניבים לאחר ולאורך זמן . כל הקלישאות מתחום החינוך רלוונטיות גם לגידול וטיפוח תוכן בארגון העיסקי.
בגלל מורכבות הטיפול בתוכן (כמו בחקלאות) מעטים מצטיינים ועוסקים בו. לא מקרי הוא שהחברות המצליחות והמרווחיות ביותר בתיירות אינן אלו שממוקדות במחיר הזול.
בחלוקה גסה ניתן לומר שהעולם הקצין לשתי אפשרויות : תוכן וחוויה מול מחיר
התיירות לישראל לא תצטיין במחיר לפחות בעשור הקרוב וכל השיח על רמת המחירים הגבוהה כמוהו כשיח על מזג האויר והמצב במזרח התיכון. לאחר הכרה במצב עניינים זה, עלינו לטפח את המוצר הישראלי לרמת חוויה ושירות יוצאי דופן שיאפילו על המחיר והדיון בו.
יש לישראל את המרכיבים ליצור חוויה יוצאת דופן למבקר, באמצעות נכסי תרבות ורוח הקיימים ומבדלים אותה מיעדים אחרים בעולם.
לא מקרי הוא שבעולם התיירות כולם מדברים על החוויה כמרכיב המרכזי ומצד ברובם המוחלט של העסקים החל ממשרד התיירות ודרומה אין אחראי מוגדר לתחום החוויה, עיצובה וניהולה .
לאחר שנתחיל (וב״ה) גם נסיים לתקן את חווית התייר ורמת התוכן המלווה אותו לפני, ותוך כדי נמצא שהדיון על המחיר יתגמד ויכנס לפרופורציה המתאימה . בשורה התחתונה ההוצאה על חופשה אינה חלק מתוכנית החיסכון של הלקוחות אלא תכילתם של תוכניות החיסכון.
אין באמור לפתור את אחריות הממשלה לעודד משקיעים לבנות בתי מלון ולהמשיך לעודד פיתוח תיירות עממית ורמת בתי מלון שאינם מפוארים ויקרים. בפועל הכשל בהיצע חדרי מלון כרוך בכשל המתמשך של כלל ההיצע של הדיור בישראל .
